הטכנולוגיה... החלום או המציאות?

שלום לבלוג היקר שלי,
הנה סיום שנת הלימודים בפתח, מסיבות, שיחות סיכום והשגרה החדשה והמאתגרת בלימודים!!! השנה עברתי תהליך מאתגר של חשיפה לכלים טכנולוגיים שונים, המשימות השונות עודדו וחיזקו את אמונתי ביכולותיי הטכנולוגיות וכך התחזקה בי האמונה שאכן הטכנולוגיה הנה חלק בלתי נפרד מחיינו ולצערי לא כך המצב במערכת החינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט. אחת המטלות בסמסטר הקודם הייתה תכנון יחידת לימוד מתוקשבת!!!
לאחר הרהורים החלטנו יחד עם שותפתי לתכנן יחידה לתלמידינו המיוחדים... כן, כן... לתלמידי החינוך המיוחד, תלמידים הלוקים בפיגור שכלי והמתפקדים ברמות פיגור בינוני עד קשה. הדבר אינו קל ודרש המון התלבטויות והמון חשיבה. לבסוף אני גאה בתוצר שקיבלנו ולא רק גאה. אני מאמינה שלמידה מהסוג "החדש", למידה שמשלבת מחשב , יכולה להישתלב בקלות בבית ספרינו.
והנה לאחר פרסום קטן והצגת התוצר הסופי בפני המדריכה הפדגוגית של בית הספר ובפני קלינאית התקשורת אני חושבת לצאת לדרך בכיתתי הקטנה. ברצוני לתכנן יחידת לימוד מתוקשבת לכיתתי ולאפשר לצוות הכיתה להתקרב אל המחשב בכדי לצמצם את ה"אנאלפהביתיות המתוקשבת" ולקדם את התלמידים. רק חשבתי ווהנה הפלא... לקראת סוף השנה כבר קיבלתי את המחשב החדש לכיתתי ויחד איתו את המסך הגדול אשר יאפשרו למידה קבוצתית ופרטנית לתלמידיי.
שלב הבא ואני מאמינה שיגיע במהרה הוא החיבור לאינטרנט!!! בבית ספרנו כבר הורחבה רשת החיבור לאינטרנט ממחשב אחד למספר מחשבים בתוך הכיתות. התלמידים נהנים מהסרטונים העדכניים והזמינים בכל מיני נושאים כיתתיים ואישיים. המחשב הינו כלי אדיר המסייע והמשפר את הלמידה!
בחיפושיי ברשת נתקלתי בסרטון המתאר את שילוב המחשב והטכנולוגיה המסייעת בארצות הברית בתוך מערכת החינוך ו"הזלתי ריר." כמה אפשרויות!!!! כמה יעיל ומאפשר!!! מכאן השמיים הם הגבול.
המחשב מאפשר להעצים את הצרכים האישיים של כל תלמיד ותלמידה ולא רק בחינוך המיוחד.
ולגבי ארצנו הקטנטונת... אין עומדת השאלה האם בכלל לשלב את המחשב במערכת החינוך, אלא השאלה היא מתי ואיך?

אני מציעה להתבונן בסרטון ולחשוב על מערכת החינוך שלנו. אולי באחד מן הימים החלום האמריקאי יהפוך למציאות הישראלית בכל הנוגע למחשב ושילובו בחינוך.

יוצאים לדרך... בונים אתרים

בלוג היקר שלי שלום,


החופשה עברה ונגמרה חיש מהר והנה שוב מתחילה השגרה, שגרה שכוללת בין היתר את הלימודים. הסמסטר השלישי עומד בפתח, סמסטר הקיץ שבעיני הוא הסמסטר הקשה ביותר. אין כוונתי ללימודים, אם כי קל זה לא יהיה כלל וכלל. אני מתכוונת לעובדה שהסמסטר הוא סמסטר קיץ... קיץ... קיץ... החופש הגדול והמיוחל כבר בפתח ופתאום יש המון מטלות.
מאידך, אין ספק שהסמסטר יהיה מעניין, מאתגר ומורכב כאחד ווכוונתי היא לכל הקורסים החדשניים והרציניים וביניהם הקורס של מר יאיר צדוק.

הקורס של מר צדוק יחשוף אותנו לטכנולוגיות שיאפשרו בהמשך לבנות אתר שיוכל לשמש אותנו לצורכי עבודה ולמידה. אני אבנה אתר?! לא יאומן כיסופר?!?!

בינתיים השיעור התחיל ומר צדוק החל את הרצאתו, אולם תחילה הכל נשמע לי כמו סינית!!!!!! ישבתי וחשבתי האם אני בקורס הנכון או שמא טעיתי בחדר. ישבתי ותחילה לא הבנתי כלום ממה שהתרחש סביבי בשיעור. אולם לזכותו של מר יאיר צדוק יאמר, לאט לאט (לאט מדי לטעמי) הדברים החלו להתבהר והבנתי מה רוצים ממני ובמה מדובר. ליתר הדיוק מדובר בשפת ה- html, שפת סימון התגיות בעלת קידוד בינלאומי אחיד שמשמשת לבניית האתרים באינטרנט. וזה לא הכל!!!!! לקראת סוף השיעור, לאחר התרגול המייגע, הצלחתי לכתוב בשפה הזאת. ומה כתבתי?! לאחר אין סוף סימנים ואותיות, סוגריים וסמלים כתבתי מילה אחת והחשובה מכל: "שלום".

ומהן ההשלכות? יצאתי מהשיעור גאה מאוד בעצמי, הרי הצלחתי לכתוב משהו בשפת ה- html ואולי בעתיד הקרוב (מר יאיר צדוק מאמין בכך בכל ליבו ואני טרם, אם בכלל) אצליח לבנות אתר משלי שישמש אותי לצרכי העבודה.
בינתיים פה ושם אני רואה את האותיות HTML ומבינה שהכוונה לשפת הסימנים, שפה אותה אלמד לעומק במשך הסמסטר הנוכחי.

הסרטון בהחלט עושה חשק ללמוד את ה- HTML.
נו טוב, הזמן יעשה את שלו ואנחנו נחכה ונראה מה ייצא מכל זה. דבר אחד אני יודעת בבוודאות- קל הסמסטר לא יהיה!!!