הערכת עמית מלווה

לאילנה היקרה!
עברנו ביחד תקופה מרתקת ומאתגרת של לימודים, במהלכה התמודדנו עם מטלות שונות ומבחנים וזאת בנוסף לדרישות השטח בעבודה שלנו. אחת מהמטלות היותר רציניות הייתה כתיבה של בלוג לימודי בה התנסינו בשני תפקידים ככותבות וכעמיתות מלוות. כעמיתה מלווה שלך מאוד נהניתי לקרוא את הפוסטים שלך, הם תמיד היו מפולפלים ומתובלים בחוש הומור לצד כתיבה יפה ורהוטה . היה מעניין לראות כיצד שילבת את תלמידייך המיוחדים בפוסטים השונים בנוסף לסרטונים לימודיים הקשורים לנושא. תמיד השתדלת לצאת מנקודת המבט וההתייחסות הצרה לאיזושהי הכללה והרחבה של הנושא בתחום אחר.
הייתי עדה להתפתחות המקצועית שלך לאורך הלימודים, דבר הניכר בנושאי הפוסטים השונים, בתובנות והמסקנות אליהן הגעת וגם ביישום חלק מהנושאים בשטח כחלק מגישת ההוראה שלך בכיתה . קשה לסכם תקופה כה ארוכה וגדושה אבל בכל זאת סיימנו יחד תהליך שהיה מלמד גם עבורי ואני סמוכה ובטוחה שגם עבורך. מאוד נהניתי מחברתך ומשיתוף הפעולה שלנו שימשיך גם לאחר סיום הלימודים כמובילות נושאים של חדשנות בהוראה בבית הספר שלנו. ביחד יש לנו כוח והשפעה וזה כבר ניתן לראות בניצני השינוי שהחלו בבית ספרינו בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות בהוראה. אני בטוחה שנצליח לשנות דברים לאט לאט גם בעתיד..
בהערכה רבה אורנית.

הערכה מסכמת - עמית מלווה

אילנה יקרה!

ראשית, הייתה לי הזכות להיות עמיתתך ולהיות שותפה לתהליך כתיבת הבלוג.
מצאתי עניין רב והנאה לעקוב אחר הבלוג שלך. בלוג עשיר בנושאים מגוונים ורלוונטים, המוצגים בצורה ברורה , מנוסחת היטב ותכליתית.
עקבתי אחר תהליך ההתפתחות המקצועית שלך ולמדתי הרבה דרך כתיבתך וחשיבתך המקורית בבלוג.
הצגת תהיות, מסקנות, תובנות והתייחסת רבות ליישום הנלמד בדרך ההוראה שלך. שיתפת אותנו בכתבות וסרטים מקוריים ביותר...
היות ושתינו מאותו התחום חלק מהנושאים היו משותפים.
אני בטוחה שצוות ביה"ס ותלמידייך ייהנו מתבונותייך הטכנולוגיות, מהידע שרכשת בלימודייך, מהפוטנציאל והאמונה שלך לשלב את התקשוב בדרך הוראתך.
רוצה לאחל לך הצלחה ענקית בהמשך דרכך.

בהצלחה רבה.
סגלית אזולאי

סוף הוא תמיד התחלה...

שלום לבלוג היקר שלי,
הנה הגענו בשעה טובה ומוצלחת לרגע, בו התבקשנו לכתוב את הפוסט המסכם. לא יאומן, אך הנה ניצבים אנו בסוף הסמסטר הרביעי של לימודי התואר השני.
למראית העין המשימה של כתיבת פוסט סיכום ברורה וקלה לביצוע, אך למעשה קשה היא . מחד גיסא קשה לסכם בפוסט אחד את אבעה הסימסטרים של חוויות, מטלות, מיומנויות אקדמיותחדשות וידע שנרכש, ומאידך לעכל בכלל שהנה הגענו לסוף הלימודים שעד כה יום זה נראה רחוק באופק.
לא אוכל לשכוח את היום בו החלטתי ללמוד לקראת התואר השני. ההחלטה המשותפת עם אורנית התקבלה במהלך יום עבודה אחד בבית ספרינו וסיגי הצטרפה לחגיגה באופן ספונטאני ביותר. לאחר שהתקבלה ההחלטה מה ללמוד והיכן הגעתי עם חברותיי לעבודה וללימודים, סיגי ואורנית, לפגשית ההכרות עם ד"ר גילה קורץ.
האווירה בשיחה הייתה נעימה ותומכת וכבר במעמד זה הכרתי מושג חדש - בלוג, דהיינו יומן רשת.
אבל...
מי היה מאמין שמונח זה ילווה אותי לאורך שלושה סמסטרים רצופים?! פשוט ביום בהיר אחד נכנסה לכיתה ד"ר גילה קורץ והציגה את פרויקט הגמר של המגמה - ניהול בלוג לימודי!!!
מרגע זה ואילך התחיל תהליך מרתק של כתיבת בלוג ברשת, בלוג שליווה אותי בכל הלימודים.
למדתי להתנסח באופן ברור וקוהרנטי, תוך הדגשת תובנותיי וכל זאת באופן פומבי כשלכל אחד יש גישה חופשית אל הבלוג שלי. מצד אחד הרגשתי גאווה גדולה ומצד שני חששתי והרגשתי מין פיק ברכיים. בהמשך מצאתי את עצמי נכנסת לבלוג שלי,קוראת ומתרגשת מתגובות של חברותיי ללימודים: אורנית, סיגי, נעמי, דורית, מיכל, ורד ו. ולאה. במקביל גיליתי עניין בבלוגים אחרים של חבריי ללימודים, קראתי, הגבתי והשכלתי.
יחד עם זאת היו תקופות בהן הכתיבה קלחה וזרמה והיו תקופות בהן גיליתי קשיים למצוא נושאים לכתיבה, כאלה שיעיינו את הקוראים. בתקופות כאלה מצאתי את עצמי קוראת מאמרים מקצועיים, גולשת ברשת במטרה לאתר נושאים מעניינים וכל זאת במטרה אחת לכתוב פוסט מעניין שגם האחרים ישכילו ממנו.

ברצוני לציין את אחד הנושאים המרכזיים שבא לידי ביטוי בבלוג שלי - שילוב טכנולוגיה בחינוך מיוחד. אני מאמינה בכל ליבי שהמחשב הוא אחד הכלים ההכרחיים בחינוך המיוחד, אחד הכלי שמאפשר לתלמידיי לחוות את העולם ולהתנסות בחוויות הצלחה. לצערי לא אוכל להשתמש בכלי נפלא זה ששמו "הבלוג" בעבודתי עם תלמידיי, עקב קשיים תפקודיים וקוגניטיביים רבים, אך בזכות הידע שרכשתי אוכל לתרום רבות בעבודתי ולקדם את נושא התקשוב בבית ספרינו. רכשתי ידע וכלים טכנולוגיים, אותם אוכל "למכור" לממונים וכל זאת לטובת איכות החיים של תלמידיי. בהזדמנות זו אני רוצה לספר על ההתפתחויות החדשות בבית ספרינו: לפני כשנה היה קיים מחשב אחד מחובר לרשת בבית ספרינו וכיום בכל כיתה יש מחשב עם מסך גדול ובימים אלה עובדים אנו על חיבורים נוספים לרשת. התלמידים נחשפו לעבודה במחשב לא רק בשיעור מחשב שבועי, אלא גם במהלך שיעורים מקצועיים אחרים, כגון צפייה והאזנה למקהלה בשיעור מוזיקה או התבוננות בתערוכות במסגרת שיעורי אומנות.
נבנה אתר בית הספר, אשר מתעדכן באופן שוטף והופעל פורום מקצועי.
דוגמאות אלה אומנם מעטות, אך אני בטוחה שהן מבשרות על הבאות... וכולי תקווה שיחד עם חברותיי, סיגי ואורנית, נוכל לחולל שינויים.
בפוסט סיכום זה ברצוני להודות בראש ובראשונה לחברותיי, סיגי ואורנית, שליווי אותי במסע מרתק, תמכו, הגיבו ועזרו ויחד הצלחנו להתגבר על הקשיים ולשלב את הלימודים, העבודה והמשפחה.
אני מודה לד"ר גילה קורץ, מרכזת מגמת תקשוב במרכז ללימודים אקדמיים על התמיכה, ההקשבה וההבנה.
אני פונה לכל חברי מגמת תקשוב מחזור אוקטובר 2009, שימרו על הקשר, כי יחד אנו כוח שיוביל שינוי כל אחד במקום עבודתו ויחד במערכת החינוך כולה!!!
אילנה

מאמצי טכנולוגיה המבוגרים

שלום לבלוג היקר שלי,
הנה בשעה טובה ומוצלחת הגענו לשבוע האחרון ללימודים והנה מתקרבים אנו לסיום הלימודים. פשוט לא יאומן כיסופר!!!! הלימודים מסתיימים ואנו מקבלים בחזרה את היום החופשי שלנו!!! שמחה גדולה מחד גיסא ומאידך, מעט עצוב, להיפרד עם הקבוצה הנהדרת, האווירה וההוואי של הלימודים...
האמת היא שארבעה הסימסטרים עברו מהר , מי היה מאמין...
והנה לקראת סוף הלימודים אשתף אתכם בחוויה מרגשת במיוחד שקשורה להורים שלי, אנישים הנושקים לגיל 60.
הרי אין זה סוד שהמחשב והאינטרנט הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו: אנו קוראים חדשות ע"ג המסך, מחפשים מידע, מזמינים חופשות וכרטיסים להצגה, מנהלים שיחות בסקייפ או משתתפים בדיון מקון ועוד המון דברים אחרים אנו מבצעים בחיי היומיום באמצעות המחשב.
רבות דובר כבר על העובדה שהדור הצעיר הוא הטכנולוגי ביותר היות והילדים נולדים לתוך העולם הדיגיטלי ויונקים את התרבות הדיגיטלית עם חלב אמם, מלידתם. ההורים הם אלה שרוכשים גם הם במהירות (לפחות רובם) את החידושים הטכנולוגיים והמעטים הם האנשים המבוגרים כבני חמישים ומעלה, אשר מגלים היסוס בכל הקשור לטכנולוגיה ומעטים מהם מצליחים לעבור את מחסום המחשב ולהתחבר לרשת.
לאור הנאמר, אני מתרגשת לספר על הוריי, אנשים משכילים ולרוב בעלי ראש פתוח לכל החידושים. אבי, אדם כבן 60 משתמש במחשב לצורכי עבודתו, קורא חדשות ושולח מיילים. לעומתו, אמי, לא הייתה מוכנה להתקרב למחשב. לטענתה, זה משהו שניתן להסתדר בחיים בלעדיו, הרי יש עיתונים, 144, וספר דפי זהב.
והנה לפתע, כמתנת יום הולדת ה- 57 שלה ביקשה מחשב וחיבור לאינטרנט. היא מבקשת לדבר עם חבריה בסקייפ ורוצה ללמוד לשלוח מיילים ולהוריד ספרי קריאה ומוזיקה!!!
לא יאומן כיסופר!!! אמי רוצה מחשב!!! היא רוצה לגלוש באינטרנט ולדבר דרך סקייפ!!!!כמה מרגש הדבר!!!
זה מרגש אותי עד דמעות, הנה אמי הבינה עד כמה המחשב הוא אמצעי נחוץ בבית ומתחילה לגלות את האפשרויות הטמונות בו!!!
בהזדמנות זו חשבתי על המודל של רוג'רס בנושא של אימוץ הטכנולוגיה, אליו התייחסתי בפוסט שלי
בתאריך 20.08.10.
רוג'רס דיבר על תיאוריית הפצת החדשנות, בה הוא התייחס לחידוש עצמו ולמידת האימוץ של החידוש בקרב האוכלוסייה.
התיאוריה של רוג'רס מתארת חמש קבוצות של מאמצי חידושים לפי משך הזמן שעובר ממועד המצאת החידוש ועד לאימוצו:
1. חדשניים
2. המאמצים המוקדמים
3 .הרוב המקדים
4. הרוב המאחר
5. מאחרים באימוץ
רוג'רס טוען שלתהליך ההפצה של כל חידוש יש צורת האות האנגלית S: בהתחלה קצב הפצה איטי והוא מתגבר בשלב הביניים ומעט את הקצב לקראת הסוף .הוא טוען כי לנורמות ולערכים התרבותיים (כגון שמרנות, דתיות וליברליות) השפעה על אימוץ החידוש יותר ממאפייני הפרט (כגון גיל והשכלה). לפי רוג'רס לגיל אין כל השפעה על שיעור אימוץ החדשנות.
לדעתי השטח מראה אחרת, הילדים הם החדשניים, הם אלה שנולדו בעידן הטכנולוגי והאנשים המבוגרים יותר, הם אלה שמאחרים באימוץ (לפחות חלקם הגדול). הם אלה שנולדו בעידן אחר ולא ממהרים לאמץ את השינויים הרבים שהחיים בעידן הטכנולוגי מזמנים להם.
החוויה המרגשת של הוריי מעידה על כך, שאכן ההורים שלנו, הם המאמצים האחרונים של החידושים. מבחינתי, לא משנה מתי האימוץ מתרחש, העיקר שהוא יתרחש והם יזכו להנות מהטכנולוגיה והיתרונות הרבים שלה...
להרחבת הידע ניתן לקרוא את המאמר של רוג'רס בקישור הבא:
http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2558
בסרטון הבא סבתא סעדה משוחחת עם נכדה ומספרת על המחשבים. הסרטון מעלה חיוך, אך יחד עם זאת מעלה שאלות ותהיות... איפה מקומם של ההורים שלנו בכל הטכנולוגיות של היום? ומהו הפער בינם לבין ילדינו, הנכדים שלהם?

המודל sections בחינוך מיוחד

שלום לבלוג היקר שלי,
בפוסטים הקודמים הצגתי את מודל ה- sections ותארתי את הטכנולוגיה מסוג גוגל דוקס. בפוסט זה אתייחס לאפשרויות בגין שילובה של הטכנולוגיה הזו בארגון חינוכי מסוג בית ספר לחינוך מיוחד ואתייחס לשאלה כיצד ניתן להיעזר במודל לבחון את כל ההיבטים והפרמטרים בכדי לשלב את הטכנולוגיה בארגון.
כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם, אני יחד עם עמיתותיי, סיגי ואורנית, מלמדות בבית ספר לחינוך מיוחד, הכולל צוות גדול ומגוון. הצוות משתתף בישיבות רבות לתכנון תוכניות לימודים אישיות לתלמידינו. שילובו של גוגל דוקס יחסוך זמן יקר מחד גיסא, ומאידך יאפשר לכל אחד מהשותפים להביע את עצמו ולחלוק מניסיונו לטובת מטרה משותפת אחת - תוכנית לימודים אישית לתלמיד!!!
כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם, המודל SECTIONS מתייחס לשמונה מאפיינים שונים, אותם ניסינו לבחון בניסיון להטמיע את גוגל דוקס בבית הספר שלנו.
הפרמטר הראשון- (S), מתייחס לקהל היעד,המשתתפים בארגון, ובמקרה שלנו מדובר במורים המלמדים בית ספר לחינוך מיוחד והמשתתפים בישיבות השונות. המורים הם קבוצה הטרוגנית רב גילאית, אשר חלקם מתוקשבים ומכירים את הרשת ואחרים הינם מורים מבוגרים יותר, אשר משתמשים במעבד תמליל וורד לכתיבת דוחות ודיווחים בלבד. יש לקחת בחשבון ולהתייחס לנתון זה בכובד ראש בבניית תוכנית להטמעת גוגל דוקס בצוות.
הפרמטר השני - (E), מתייחס לקלות השימוש בכלי- במקרה שלנו מדובר בגוגל דוקס. השימוש בטכנולוגיית גוגל דוקס אינו מורכב, אולם בכדי להשתמש בו כראוי יש צורך בהדרכה קצרה ובחשיפה ליישומים השונים שהוא מאפשר. המשתמש זקוק למיומנויות מחשב בסיסיות, כגון: יכולת לפתוח חשבון בג'ימייל, לפתוח מסמך ולשתף בו את האחרים , לנווט בתוך הכלי עצמו ועוד. ההתנסות במעבד תמלילים בוורד יכולה להקל על הלמידה וההדרכה.
הפרמטר השלישי - (C), מתייחס לעלויות הטכנולוגיה. גוגל דוקס כשלעצמו הוא חינמי והשימוש בו פתוח לכולם ולכן לא מצריך עלויות . אולם, בזמן החדרת הכלי לבית ספרינו יש צורך למנות אדם מקצועי הבקיא בכלי, אשר יספק תמיכה טכנית אנשי הצוות בשלב ראשון. מינוי זה דורש תגמול כספי אותו יש לתקצב.
הפרמטר הרביעי (T), מתייחס לתהליכי הוראה ולמידה. השימוש בגוגל דוקס מאפשר למידה מרחוק כשהמטרה הקבוצתית הינה ליצור מסמך שיתופי - תוכנית לימודים אישית לתלמיד. הלמידה מסוג זה מאפשרת דיון א-סינכרוני משותף והפרייה הדדית של כל העורכים במטרה לקדם את התלמיד. הלמידה מסוג זה הינה למידה א-סינכרונית כשכל התהליך מתועד ולכל אחד מחברי הצוות קיימת אפשרות לחזור אל המסמך ולבחון את הכתוב לאור הדברים שכבר נכתבו ע"י חברי הצוות האחרים.
הפרמטר ההחמישי - (I), מתייחס לאינטראקציה בכתיבה המשותפת בגוגל דוקס, אינטראקציה א- סינכרונית בין העורכים לבין הטקסט ואינטראקציה בינם לבין עצמם באמצעות הטקסט שנכתב. האינטראקציה באה לידי ביטוי ביכולת של העורכים להביט בתרומותיהם של שאר אנשי הצוות, לערוך אותם, להגיב ולשנות בהתאם ולא בזמן אמת.
הפרמטר השישי- (O), מתייחס להבטים ארגוניים. התשתית הארגונית הבית ספרית לקליטת הטכנולוגיה עברה שינוי לאחרונה ונמצאה כמתאימה למהלכים הבאים. נרכשו מחשבים לכל הכיתות שחוברו לרשת, אתר בית הספר מתעדכן כל הזמן , פורום בית הספר פעיל ומודעות הצוות כלפי הטכנולוגיה ושימושיה בתהליך ההוראה עלתה. המורים בעלי ידע בסיסי בכל הנוגע לתקשוב ולכל אלה שאין בביתם מחשבים, יכולים לעבוד בזמנם הפנוי במחשבים הבית ספריים שמחוברים לרשת.
הפרמטר השביעי (N), מתייחס למידת החדשנות. סביבת העבודה בגוגל דוקס בחלקה מוכרת לצוות המורים בשל היותה סביבה של מעבד תמלילים. עם זאת, טכנולוגית הגוגל דוקס מתעדכנת ומשתדרגת עם הזמן: הגרסאות משתנות , יישומים חדשים נכנסים ועוד. על אף יתרון החדשנות נקודה זו עלולה להוות נקודת חולשה עבור צוות המורים הנדרש ללמוד בכל פעם את הפונקציות החדשות של הכלי , ויכולה להיווצר תלות באותו איש צוות הבקיא בכלי לתיווך בין הכלי המתחדש לבין הצוות הלומד.
המאפיין השמיני (S), מתייחס למהירות ולמיידיות ישום הטכנולוגיה בארגון. גוגל דוקס נמצא ברשת ולכן נגיש באופן מיידי ליישום בעבודה, הוא חינמי ולא נדרש גיוס תקציבים ורכישות מיוחדות של ציוד. זמינות הטכנולוגיה ומהירות היישום בשטח מהירה , הדבר היחיד שנדרש הוא מערך הדרכה של צוות המורים הדורש זמן, תכנון מראש ועלויות נמוכות.

והנה לאחר ניתוח של כל המאפיינים והיתרונות של הטכנולוגיה (גוגל דוקס) ובחינה של המטרות והצרכים של המערכת החינוכית, נראה שאכן השימוש בגוגל דוקס יכול לתרום ולעייל את כל התהליך של בניית תוכנית לימודים אישית לתלמיד.
הטמעת הטכנולוגיה בארגון חינוכי תשדרג את העשייה החינוכית וכל המעורבים בתהליך הלמידה, הן המורים והן התלמידים וההורים , ירוויחו. ומכאן השמיים הם הגבול ...

גוגל דוקס כמענה לקשיים

שלום לבלוג היקר שלי,

בפוסט הקודם התייחסתי למודל SECTIONS המהווה, לדעתי, תוכנית פעולה וכנה להטמעת הטכנולוגיה (מכל סוג) בארגון בכלל ובארגון חינוכי כמו בית ספר בפרט.

בפוסט זה אתייחס לכלי הטכנולוגי, אותו ברצונינו להטמיע בעתיד בארגון שלנו, בבית ספר לחינוך מיוחד בו אני מלמדת. והכלי הטכנולוגי הנסחר הינו גוגל דוקס, אותו באמת ננסה להטמיע בעתיד הקרוב (בתקווה) בצוות המקצועי שלנו. יש להדגיש שהמודל יאפשר לבחון את כל הפרמטרים הנוגעים בדבר בכדי לגבש תוכנית מסודרת להטמעת גוגל דוקס בתוך בית הספר שלנו.

יש לציין שצוות בית הספר הינו גדול ומגוון, הכולל מורים מקצועיים, צוות פרא רפואי, מחנכות ועוד. ברצוני להדגיש שכבר משנה שעברה הצוות מחפש רעיונות להתייעלות ולהתמקצעות בתחום של הישיבות השונות ורק השנה חשבנו על הגוגל דוקס. והנה כמתנה על מגש הכסף קיבלנו את המודל של sections, אותו התבקשנו לבחון בהתאמה לארגון כשלהו בניסיון לשלב בו טכנולוגיה זו או אחרת. חשוב להדגיש שצוות בית הספר משתתף בישיבות רבות רב צוותיות במטרה לתכנון הוראה מותאמת לתלמידים. ישיבות אלה דורשות נוכחות של אנשי צוות רבים, אשר לא תמיד מצליחים לעמוד במטלות הנדרשות לקראת הישיבות, כגון: עריכת אבחונים, כתיבת דוחות, הכנת פרופיל התלמיד וקביעת מטרות אישיות ולימודיות משותפות. בנוסף עקב העומס וקוצר הזמן לא ניתן לשמוע את כולם ולאפשר למורים לתרום את חלקם ולהביע את דעותיהם. כהצעת ייעול עלה הרעיון לשלב בעבודה טכנולוגיה זמינה יישומית ונגישה שמאפשרת עבודה שיתופית ועונה על הצרכים הנ"ל. אחת האפשרויות העומדות בפנינו הינה "גוגל דוקס". השימוש בגוגל דוקס יאפשר לחסוך זמן יקר של כולם, יאפשר לכל אחד מהמשתתפים בישיבה להביע את עצמו והכי חשוב תתאפשר יצירת מסמך משותף שיהווה תיעוד של הדברים וישמש כדו"ח לכול דבר.

מה זה גוגל דוקס?

סלנט (2008) מגדיר את "גוגל דוקס", כשירות ניהול מסמכים מקוון המאפשר להעלות מסמכים לרשת,לערוך אותם בשיתוף עם משתמשים רבים אחרים ולשמור אותם תחת חשבון המשתמש שלכם בגוגל, כך שהם יהיו זמינים ברשת בכל זמן. ובכן,מדובר במעבד תמלילים מקוון שמאפשר יצירת תוצר שיתופי!!!!

וכיצד זה יתרום לבית הספר? גוגל דוקס ישמש את הארגון הבית ספרי ותתרום ל:
חיסכון בזמן: כתיבה בגוגל דוקס אינה מותנית בזמן ובמקום ובכך לכל איש צוות אפשרות פעולה והשתתפות בזמנו החופשי.
פיתוח כישורי למידה: אחריות ההשתתפות והתגובה חלה על כל אחד מאנשי הצוות כשהמטרה מוגדרת מראש (כתיבת תעודה, כתיבת תוכנית אישית לתלמיד ועוד). הכתיבה באמצעות גוגל דוקס הינה שיתופית ותורמת למחויבות,משמעת עצמית, התייחסות רצינית למשימות וללמידת עמיתים.
הפריה הדדית ושיתוף בידע: לכל איש צוות יש מקום לשתף ברעיונות, התלבטויות ודרכי עבודתו הייחודיות עם התלמיד, שיתוף לגבי החשיבה על העבודה האפשרית עם התלמיד.

סלנט (2008) במאמרו מפרט כמה יתרונות בולטים של גוגל דוקס: הוא חינמי, מקוון, שומר את המסמכים ברשת באופן אוטומטי, שומר על גרסאות קודמות תוך אפשרות לחזור אליהן. השימוש בגוגל דוקס מאפשר למשתמשים להציג את המסמכים שלהם ברשת לאנשים ספציפיים או לכל העולם, תוך צירוף כותבים למסמך ועריכתו המשותפתש קבוצתי ותחושת שוויוניות: הכתיבה המקצועית תורמת לשיפור אקלים הבית ספרי והתמקצעות הצוות. מתאפשרת מתן הזדמנות שווה לכל איש צוות להביע את דעתו ולשתף בניסיונותיו ורעיונותיו ובכך ניתנת אפשרות של העצמה אישית ותחושה של שיתוף.

מי שבאמת רוצה להבין מה זה גוגל דוקס שיצפה בסרטון שממחיש את הכלי הלכה למעשה. בנוסף אני חושבת שניתן להשתמש בו בחדר מורים כחלק מההסבר על הכלי. תהנו.

הטמעת הטכנולוגיה באירגון

שלום לבלוג היקר שלי,
במסגרת הלימודים לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה דנו רבות על הצורך בהטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך והעלינו דילמות וסוגיות על דרך היישום.
והנה במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע", בסימסטר האחרון ללימודיי, נחשפתי למודל מעניין במיוחד שיכול לעזור לבחון את דרכי ההטמעה של הטכנולוגיה בארגון ובאירגון הרלוונטי לעבודתי, בית הספר?!
ומהו המודל? המודל נקרא sections משנת 2003 של Bates & Pool, שממקד ומאפשר חשיבה ובחינה מחודשת של דרך של יישום הטכנולוגיה בארגון זה או אחר.
אפרט בקצרה את ראשי התיבות של המודל:

1. Students - הלומדים- בחינת מאפייני קהל היעד הנמצאים בארגון זה או אחר ומתן הדעת להתאמת הטכנולוגיה הספציפית לקהל היעד הזה.

2. EASE OF USE and RELIABILITY-קלות השימוש ואמינות של הטכנולוגיה. מידת קלות
השימוש עבור הלומדים (מורים ותלמידים).

3. Costs - עלויות - מהו מחיר של הטמעת הטכנולוגיה לארגון.

4. Teaching and Learning- הוראה ולמידה - בחינת הכישורים והמיומנויות הנדרשים בקרב
הלומדים לשימוש בטכנולוגיה החדשה והתייחסות לשיטות הלימוד השונות שנדרשות להקניית
המיומנויות הנ"ל.

5. Interactivity - אינטראקטיביות, איזו אינטראקציה מתאפשרת בזכות הטכנולוגיה החדשה בארגון.

6. Organization - התייחסות לדרישות הארגוניות, החסמים שיש להסירם והשינויים הארגוניים
הדרושים להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיה בארגון.

7. Novelty - החדשנות, עד כמה הטכנולוגיה המוצעת לארגון היא חדשנית.

8. Speed - מהירות, באיזו מהירות ניתן ליישם את הטכנולוגיה בארגון.

ראו! הנה המודל שמאפשר התארגנות נכונה של כל הנוגעים בדבר לקראת תהליך של שינוי שנרקא "הטמעה של הטכנולוגיה". המודל מפרט הלכה למעשה את כל התחומים, אליהם יש להתייחס בבואנו לתכנן את הדרך החדשה.
בחרתי לכתוב פוסט על המודל עקב חשיבותו לכל מי שעוסק בתקשוב בכלל ולעוסקים בתקשוב בבית הספר בפרט. בית הספר הינו אגון חינוכי ייחודי ובחינה של כל הפרמטרים שציינתי מאפשרת הסתכלות שונה על הארגון ועל הטכנולוגיה ומאפשרת התייחסות ליחסי הגומלין שבינהים, ולהשפעות ההדדיות שביניהם. בנוסף יש לתת את הדעת לאינטראקציות המתרחשות בין קהל היעד בתוך הארגון, דהיינו הלומדים, לבין הטכנולוגיה ואפשרותיה וכמובן המטרות המשותפות והיעדים המשותפים.
הודות למודל מתקבלת תוכנית עבודה, שיש לקחתה בחשבון לפני הניסיון להכניס טכנולוגיה כלשהי לתוך בית הספר ולא לפעול מתוך דחף לשנות ולהרוס את כל מה שקיים, ללא בחינת כל הצדדים שנוגעים בדבר. ההתקדמות לפי התוכנית תתרום רבות לכל המעוניינים בדבר, הן המורים, הן התלמידים והן ההורים. ההתקדמות הנבונה היא זו שתאפשר להביא את השינוי המיוחל לתוך הארגון החינוכי.

להרחבת הידע והקריאה המעמיקה יותר מצ"ב המקור הביבליוגרפי המפרט את המודל המתואר.
Bates A. W., & Poole, G. (2003). Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass. Pp. 75-105