המודל sections בחינוך מיוחד

שלום לבלוג היקר שלי,
בפוסטים הקודמים הצגתי את מודל ה- sections ותארתי את הטכנולוגיה מסוג גוגל דוקס. בפוסט זה אתייחס לאפשרויות בגין שילובה של הטכנולוגיה הזו בארגון חינוכי מסוג בית ספר לחינוך מיוחד ואתייחס לשאלה כיצד ניתן להיעזר במודל לבחון את כל ההיבטים והפרמטרים בכדי לשלב את הטכנולוגיה בארגון.
כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם, אני יחד עם עמיתותיי, סיגי ואורנית, מלמדות בבית ספר לחינוך מיוחד, הכולל צוות גדול ומגוון. הצוות משתתף בישיבות רבות לתכנון תוכניות לימודים אישיות לתלמידינו. שילובו של גוגל דוקס יחסוך זמן יקר מחד גיסא, ומאידך יאפשר לכל אחד מהשותפים להביע את עצמו ולחלוק מניסיונו לטובת מטרה משותפת אחת - תוכנית לימודים אישית לתלמיד!!!
כפי שכבר כתבתי בפוסט הקודם, המודל SECTIONS מתייחס לשמונה מאפיינים שונים, אותם ניסינו לבחון בניסיון להטמיע את גוגל דוקס בבית הספר שלנו.
הפרמטר הראשון- (S), מתייחס לקהל היעד,המשתתפים בארגון, ובמקרה שלנו מדובר במורים המלמדים בית ספר לחינוך מיוחד והמשתתפים בישיבות השונות. המורים הם קבוצה הטרוגנית רב גילאית, אשר חלקם מתוקשבים ומכירים את הרשת ואחרים הינם מורים מבוגרים יותר, אשר משתמשים במעבד תמליל וורד לכתיבת דוחות ודיווחים בלבד. יש לקחת בחשבון ולהתייחס לנתון זה בכובד ראש בבניית תוכנית להטמעת גוגל דוקס בצוות.
הפרמטר השני - (E), מתייחס לקלות השימוש בכלי- במקרה שלנו מדובר בגוגל דוקס. השימוש בטכנולוגיית גוגל דוקס אינו מורכב, אולם בכדי להשתמש בו כראוי יש צורך בהדרכה קצרה ובחשיפה ליישומים השונים שהוא מאפשר. המשתמש זקוק למיומנויות מחשב בסיסיות, כגון: יכולת לפתוח חשבון בג'ימייל, לפתוח מסמך ולשתף בו את האחרים , לנווט בתוך הכלי עצמו ועוד. ההתנסות במעבד תמלילים בוורד יכולה להקל על הלמידה וההדרכה.
הפרמטר השלישי - (C), מתייחס לעלויות הטכנולוגיה. גוגל דוקס כשלעצמו הוא חינמי והשימוש בו פתוח לכולם ולכן לא מצריך עלויות . אולם, בזמן החדרת הכלי לבית ספרינו יש צורך למנות אדם מקצועי הבקיא בכלי, אשר יספק תמיכה טכנית אנשי הצוות בשלב ראשון. מינוי זה דורש תגמול כספי אותו יש לתקצב.
הפרמטר הרביעי (T), מתייחס לתהליכי הוראה ולמידה. השימוש בגוגל דוקס מאפשר למידה מרחוק כשהמטרה הקבוצתית הינה ליצור מסמך שיתופי - תוכנית לימודים אישית לתלמיד. הלמידה מסוג זה מאפשרת דיון א-סינכרוני משותף והפרייה הדדית של כל העורכים במטרה לקדם את התלמיד. הלמידה מסוג זה הינה למידה א-סינכרונית כשכל התהליך מתועד ולכל אחד מחברי הצוות קיימת אפשרות לחזור אל המסמך ולבחון את הכתוב לאור הדברים שכבר נכתבו ע"י חברי הצוות האחרים.
הפרמטר ההחמישי - (I), מתייחס לאינטראקציה בכתיבה המשותפת בגוגל דוקס, אינטראקציה א- סינכרונית בין העורכים לבין הטקסט ואינטראקציה בינם לבין עצמם באמצעות הטקסט שנכתב. האינטראקציה באה לידי ביטוי ביכולת של העורכים להביט בתרומותיהם של שאר אנשי הצוות, לערוך אותם, להגיב ולשנות בהתאם ולא בזמן אמת.
הפרמטר השישי- (O), מתייחס להבטים ארגוניים. התשתית הארגונית הבית ספרית לקליטת הטכנולוגיה עברה שינוי לאחרונה ונמצאה כמתאימה למהלכים הבאים. נרכשו מחשבים לכל הכיתות שחוברו לרשת, אתר בית הספר מתעדכן כל הזמן , פורום בית הספר פעיל ומודעות הצוות כלפי הטכנולוגיה ושימושיה בתהליך ההוראה עלתה. המורים בעלי ידע בסיסי בכל הנוגע לתקשוב ולכל אלה שאין בביתם מחשבים, יכולים לעבוד בזמנם הפנוי במחשבים הבית ספריים שמחוברים לרשת.
הפרמטר השביעי (N), מתייחס למידת החדשנות. סביבת העבודה בגוגל דוקס בחלקה מוכרת לצוות המורים בשל היותה סביבה של מעבד תמלילים. עם זאת, טכנולוגית הגוגל דוקס מתעדכנת ומשתדרגת עם הזמן: הגרסאות משתנות , יישומים חדשים נכנסים ועוד. על אף יתרון החדשנות נקודה זו עלולה להוות נקודת חולשה עבור צוות המורים הנדרש ללמוד בכל פעם את הפונקציות החדשות של הכלי , ויכולה להיווצר תלות באותו איש צוות הבקיא בכלי לתיווך בין הכלי המתחדש לבין הצוות הלומד.
המאפיין השמיני (S), מתייחס למהירות ולמיידיות ישום הטכנולוגיה בארגון. גוגל דוקס נמצא ברשת ולכן נגיש באופן מיידי ליישום בעבודה, הוא חינמי ולא נדרש גיוס תקציבים ורכישות מיוחדות של ציוד. זמינות הטכנולוגיה ומהירות היישום בשטח מהירה , הדבר היחיד שנדרש הוא מערך הדרכה של צוות המורים הדורש זמן, תכנון מראש ועלויות נמוכות.

והנה לאחר ניתוח של כל המאפיינים והיתרונות של הטכנולוגיה (גוגל דוקס) ובחינה של המטרות והצרכים של המערכת החינוכית, נראה שאכן השימוש בגוגל דוקס יכול לתרום ולעייל את כל התהליך של בניית תוכנית לימודים אישית לתלמיד.
הטמעת הטכנולוגיה בארגון חינוכי תשדרג את העשייה החינוכית וכל המעורבים בתהליך הלמידה, הן המורים והן התלמידים וההורים , ירוויחו. ומכאן השמיים הם הגבול ...