סוף הוא תמיד התחלה...

שלום לבלוג היקר שלי,
הנה הגענו בשעה טובה ומוצלחת לרגע, בו התבקשנו לכתוב את הפוסט המסכם. לא יאומן, אך הנה ניצבים אנו בסוף הסמסטר הרביעי של לימודי התואר השני.
למראית העין המשימה של כתיבת פוסט סיכום ברורה וקלה לביצוע, אך למעשה קשה היא . מחד גיסא קשה לסכם בפוסט אחד את אבעה הסימסטרים של חוויות, מטלות, מיומנויות אקדמיותחדשות וידע שנרכש, ומאידך לעכל בכלל שהנה הגענו לסוף הלימודים שעד כה יום זה נראה רחוק באופק.
לא אוכל לשכוח את היום בו החלטתי ללמוד לקראת התואר השני. ההחלטה המשותפת עם אורנית התקבלה במהלך יום עבודה אחד בבית ספרינו וסיגי הצטרפה לחגיגה באופן ספונטאני ביותר. לאחר שהתקבלה ההחלטה מה ללמוד והיכן הגעתי עם חברותיי לעבודה וללימודים, סיגי ואורנית, לפגשית ההכרות עם ד"ר גילה קורץ.
האווירה בשיחה הייתה נעימה ותומכת וכבר במעמד זה הכרתי מושג חדש - בלוג, דהיינו יומן רשת.
אבל...
מי היה מאמין שמונח זה ילווה אותי לאורך שלושה סמסטרים רצופים?! פשוט ביום בהיר אחד נכנסה לכיתה ד"ר גילה קורץ והציגה את פרויקט הגמר של המגמה - ניהול בלוג לימודי!!!
מרגע זה ואילך התחיל תהליך מרתק של כתיבת בלוג ברשת, בלוג שליווה אותי בכל הלימודים.
למדתי להתנסח באופן ברור וקוהרנטי, תוך הדגשת תובנותיי וכל זאת באופן פומבי כשלכל אחד יש גישה חופשית אל הבלוג שלי. מצד אחד הרגשתי גאווה גדולה ומצד שני חששתי והרגשתי מין פיק ברכיים. בהמשך מצאתי את עצמי נכנסת לבלוג שלי,קוראת ומתרגשת מתגובות של חברותיי ללימודים: אורנית, סיגי, נעמי, דורית, מיכל, ורד ו. ולאה. במקביל גיליתי עניין בבלוגים אחרים של חבריי ללימודים, קראתי, הגבתי והשכלתי.
יחד עם זאת היו תקופות בהן הכתיבה קלחה וזרמה והיו תקופות בהן גיליתי קשיים למצוא נושאים לכתיבה, כאלה שיעיינו את הקוראים. בתקופות כאלה מצאתי את עצמי קוראת מאמרים מקצועיים, גולשת ברשת במטרה לאתר נושאים מעניינים וכל זאת במטרה אחת לכתוב פוסט מעניין שגם האחרים ישכילו ממנו.

ברצוני לציין את אחד הנושאים המרכזיים שבא לידי ביטוי בבלוג שלי - שילוב טכנולוגיה בחינוך מיוחד. אני מאמינה בכל ליבי שהמחשב הוא אחד הכלים ההכרחיים בחינוך המיוחד, אחד הכלי שמאפשר לתלמידיי לחוות את העולם ולהתנסות בחוויות הצלחה. לצערי לא אוכל להשתמש בכלי נפלא זה ששמו "הבלוג" בעבודתי עם תלמידיי, עקב קשיים תפקודיים וקוגניטיביים רבים, אך בזכות הידע שרכשתי אוכל לתרום רבות בעבודתי ולקדם את נושא התקשוב בבית ספרינו. רכשתי ידע וכלים טכנולוגיים, אותם אוכל "למכור" לממונים וכל זאת לטובת איכות החיים של תלמידיי. בהזדמנות זו אני רוצה לספר על ההתפתחויות החדשות בבית ספרינו: לפני כשנה היה קיים מחשב אחד מחובר לרשת בבית ספרינו וכיום בכל כיתה יש מחשב עם מסך גדול ובימים אלה עובדים אנו על חיבורים נוספים לרשת. התלמידים נחשפו לעבודה במחשב לא רק בשיעור מחשב שבועי, אלא גם במהלך שיעורים מקצועיים אחרים, כגון צפייה והאזנה למקהלה בשיעור מוזיקה או התבוננות בתערוכות במסגרת שיעורי אומנות.
נבנה אתר בית הספר, אשר מתעדכן באופן שוטף והופעל פורום מקצועי.
דוגמאות אלה אומנם מעטות, אך אני בטוחה שהן מבשרות על הבאות... וכולי תקווה שיחד עם חברותיי, סיגי ואורנית, נוכל לחולל שינויים.
בפוסט סיכום זה ברצוני להודות בראש ובראשונה לחברותיי, סיגי ואורנית, שליווי אותי במסע מרתק, תמכו, הגיבו ועזרו ויחד הצלחנו להתגבר על הקשיים ולשלב את הלימודים, העבודה והמשפחה.
אני מודה לד"ר גילה קורץ, מרכזת מגמת תקשוב במרכז ללימודים אקדמיים על התמיכה, ההקשבה וההבנה.
אני פונה לכל חברי מגמת תקשוב מחזור אוקטובר 2009, שימרו על הקשר, כי יחד אנו כוח שיוביל שינוי כל אחד במקום עבודתו ויחד במערכת החינוך כולה!!!
אילנה