ברוכים הבאים לבלוג שלי!!!

הבלוג נפתח לצרכי הלימודים לקראת תואר שני במגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים. בהמשך אחלוק ואשתף בתובנות, בתהיות ובמחשבות, שהן חלק בלתי נפרד מתהליך הלימודי.



יום חמישי, 30 בדצמבר 2010

הטמעת הטכנולוגיה באירגון

שלום לבלוג היקר שלי,
במסגרת הלימודים לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה דנו רבות על הצורך בהטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך והעלינו דילמות וסוגיות על דרך היישום.
והנה במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע", בסימסטר האחרון ללימודיי, נחשפתי למודל מעניין במיוחד שיכול לעזור לבחון את דרכי ההטמעה של הטכנולוגיה בארגון ובאירגון הרלוונטי לעבודתי, בית הספר?!
ומהו המודל? המודל נקרא sections משנת 2003 של Bates & Pool, שממקד ומאפשר חשיבה ובחינה מחודשת של דרך של יישום הטכנולוגיה בארגון זה או אחר.
אפרט בקצרה את ראשי התיבות של המודל:

1. Students - הלומדים- בחינת מאפייני קהל היעד הנמצאים בארגון זה או אחר ומתן הדעת להתאמת הטכנולוגיה הספציפית לקהל היעד הזה.

2. EASE OF USE and RELIABILITY-קלות השימוש ואמינות של הטכנולוגיה. מידת קלות
השימוש עבור הלומדים (מורים ותלמידים).

3. Costs - עלויות - מהו מחיר של הטמעת הטכנולוגיה לארגון.

4. Teaching and Learning- הוראה ולמידה - בחינת הכישורים והמיומנויות הנדרשים בקרב
הלומדים לשימוש בטכנולוגיה החדשה והתייחסות לשיטות הלימוד השונות שנדרשות להקניית
המיומנויות הנ"ל.

5. Interactivity - אינטראקטיביות, איזו אינטראקציה מתאפשרת בזכות הטכנולוגיה החדשה בארגון.

6. Organization - התייחסות לדרישות הארגוניות, החסמים שיש להסירם והשינויים הארגוניים
הדרושים להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיה בארגון.

7. Novelty - החדשנות, עד כמה הטכנולוגיה המוצעת לארגון היא חדשנית.

8. Speed - מהירות, באיזו מהירות ניתן ליישם את הטכנולוגיה בארגון.

ראו! הנה המודל שמאפשר התארגנות נכונה של כל הנוגעים בדבר לקראת תהליך של שינוי שנרקא "הטמעה של הטכנולוגיה". המודל מפרט הלכה למעשה את כל התחומים, אליהם יש להתייחס בבואנו לתכנן את הדרך החדשה.
בחרתי לכתוב פוסט על המודל עקב חשיבותו לכל מי שעוסק בתקשוב בכלל ולעוסקים בתקשוב בבית הספר בפרט. בית הספר הינו אגון חינוכי ייחודי ובחינה של כל הפרמטרים שציינתי מאפשרת הסתכלות שונה על הארגון ועל הטכנולוגיה ומאפשרת התייחסות ליחסי הגומלין שבינהים, ולהשפעות ההדדיות שביניהם. בנוסף יש לתת את הדעת לאינטראקציות המתרחשות בין קהל היעד בתוך הארגון, דהיינו הלומדים, לבין הטכנולוגיה ואפשרותיה וכמובן המטרות המשותפות והיעדים המשותפים.
הודות למודל מתקבלת תוכנית עבודה, שיש לקחתה בחשבון לפני הניסיון להכניס טכנולוגיה כלשהי לתוך בית הספר ולא לפעול מתוך דחף לשנות ולהרוס את כל מה שקיים, ללא בחינת כל הצדדים שנוגעים בדבר. ההתקדמות לפי התוכנית תתרום רבות לכל המעוניינים בדבר, הן המורים, הן התלמידים והן ההורים. ההתקדמות הנבונה היא זו שתאפשר להביא את השינוי המיוחל לתוך הארגון החינוכי.

להרחבת הידע והקריאה המעמיקה יותר מצ"ב המקור הביבליוגרפי המפרט את המודל המתואר.
Bates A. W., & Poole, G. (2003). Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass. Pp. 75-105

יום שישי, 24 בדצמבר 2010

הילדות והטכנולוגיה

שלום לבלוג היקר שלי,
פוסטים רבים כתבתי על תרומתה של הטכנולוגיה בחינוך ועל הצורך בהכשרת אנשי החינוך להטמעת השינויים במערכת החינוך ועוד פוסטים רבים אחרים.
ברצוני לשתף אתכם באירוע קטן שהתרחש במשפחתי ועל התובנות שלי בעקבותיו.
בני בן ה- 6 עד היום היה אדיש לחלוטין לכל מה שקשור לאמצעי התקשורת השונים. לרוב הוא מעדיף לצאת לטייל, להיפגש עם חבריו בפארק השעשועים או לבקר בהצגה טובה. כמה גדולה הייתה שמחה בליבי, קיוויתי שכשיגיע לתובנות אוכל לעמוד לצדו להנחות ולהסביר, הרי אני לומדת תקשוב, לא?!
אולם, החיים נמשכים וכך בני גדל ומתבגר. והנה מצליחה אני לראות את ניצני האוריינות בכל הקשור לטכנולוגיה ולתקשורת. המקרה האחרון הצחיק אותי עד דמעות, מצד אחד ומאידך גרם למחשבות ולתהיות.
במה מדובר? מדובר בגילוי שעשה והוא האפשרות של צילום במכשיר הפלאפון שלי. בני מתלהב ומצלם כל דבר שזז והנה השבוע הייתי חולה וישבתי בבית.
בני החליט לצלם אותי ובטעות שלח את תמונתי (האיומה!!!) לחברתי אשר חשבה שזו נשלחה על ידי בכוונה כרצוני לשתפה בימים קשיים שאני עוברת. התמונה נשלחה וכך זו הייתה חדירה לפרטיותי!!! אולם זהו בני!!!
בעקבות האירוע התחלתי להרהר ולחשוב על ההשלכות של השימוש הלא מיומן והלא אחראי במכשיר כה נפוץ בימינו כפלאפון.
בני צילם אותי כמשחק ושלח בטעות את התמונה. השאלה היא מה היה קורה לו תלמיד היה מצלם את מורתו בפעילות זו או אחרת והיה מעלה את תמונותיה ליוטיוב או לפייסבוק!!! כאן זה באמת כבר חדירה לפרטיות!!!!
נשאלת השאלה האם זה מספיק להכשיר את המורים כיצד להחדיר את הטכנולוגיה למערכת החינוך? האם יש צורך (ואני חושבת שכן!!!) להכשיר את המורים להתמודד עם ההשלכות האפשריות של ה"שימוש הלקוי" בטכנולוגיה ולהבין מה המקום שהיא תופסת בחיי היומיום?
בנוסף אני רואה חשיבות בחינוך שניתן בבית ע"י ההורים בכלל ובכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה בפרט. אני תפסתי את עצמי מהרהרת כיצד להסביר לבני הקטן את כל ההשלכות של האירוע? יש שיטענו שקיים פער בין הדורות בכל הקשור לטכנולוגיה- וזה נכון!! אולם אני קוראת להורים למצוא דרך בכדי להיות שם עם הילדים ולפקח עד כמה שניתן. הילדים שלנו הם דור טכנולוגי, אולם גם אנחנו חייבים להתעדכן בכדי להישאר סמכותיים עבור ילדינו.
אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון הבא, אשר ממחיש הלכה למעשה מה לומדים הילדים של היום? הצפיה בסרטון מעלה שאלה האם אנו נוכל לדבר עם ילדינו בשפה טכנולוגית משותפת? ואם כן אז מתי? ההורים ואנשי החינוך חייבים להודות שהכוחות אינם שווים ונקודת ההתחלה הינה שונה. הילדים שלנו הם הדור הטכנולוגי מלידתם ואנו לא!!! העובדה הזו, לדעתי, היא ההכרחית והחשובה ביותר לתחילתו של כל תהליך ההטמעה!!!

יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

תקשורת חליפית בחינוך המיוחד

שלום הבלוג היקר שלי,
השבוע צפיתי בסרטון מרגש במיוחד המתאר ילד בשם רוי הלוקה בפיגור שכלי ובשיתוק מוחין. הילד בסרטון אינו מדבר ולא מצליח להביע את עצמו ולהסביר את רצונותיו. ההורים והצוות החינוכי משתפים בפריצת הדרך בתקשורת עבור הילד, אליה הגיעו בעקבות המחשב . המחשב הוא הפה של הילד!!!!
ברצוני לשתף אתכם בסיפור שקרה בכיתתי בעקבות הצפיה שלי בסרטון. בכיתתי לומד נער בן 15, הלוקה בפיגור שכלי,מוגבל בגופו ולא מדבר. הוא יושב בכסא גלגלים ומתקשר באמצעות לחיצה על מכשיר פלט קולי בעלי מסרים שמוקלטים מראש ומצליח לענות ב"כן" ו"לא" לשאלות סגורות וספציפיות. יש לציין שלעיתים הנער מצליח להביע את עצמו כי הוא תלוי לחלוטין בשאלות שאנו, הצוות, שואלים אותו.
ומה קורה כשאין אנו מצליחים לשאול את השאלות הנכונות? כמה תסכול!!! כמה אכזבה ניתן לקרוא אז בעיניו של הנער!!!
אני ראיתי את הסרטון ופשוט "עורו עיניי" וחשבתי מה ניתן לעשות עבור הנער ש"כלוא" בתוך גופו ולא מצליח להביע את עצמו?! וכאן קרה החיבור בין הלימודים שלי במגמת תקשוב ולמידה לבין השטח - התלמיד הלא ורבאלי שיש לו הרבה מה להגיד ואינו מצליח.
הסרטון גרם לי לראות הלכה למעשה כיצד ניתן לשלב את המחשב בחיים האישיים של הילד וכך לאפשר לו לתקשר עם העולם!!! ומה עושים? התחלתי לגייס את הצוות המקצועי בבית הספר ופניתי לקלינאית תקשורת ולמרפאה בעיסוק. בנינו תוכנית פעולה לפיה התלמיד ילמד ללחוץ על מתג נוסף, מלבד זה שהוא כבר לוחץ עליו, בסנטרו שיוצמד לשולחנו בזרוע מיוחדת וזאת בכדי להפעיל מחשב עם תוכנה מיוחדת המכילה סמלים ותמונות של שפת התמונות והיא תקשורת תומכת חליפית.
הנה קצת הגדרות מויקיפדיה: תקשורת תומכת חליפית (תת"ח) – עזרים המספקים תקשורת מורחבת לאלה המוגבלים בדיבור או שאינם יכולים לדבר בצורה מילולית. תקשורת זו כוללת שימוש במחוות, אסטרטגיות תקשורת, עזרים כמו פנקס ועט וטכנולוגיה מסייעת אלקטרונית (כגון פלט קולי, מתגים שונים, מחשב, לוח תקשורת אלקטרוני) ושאינה אלקטרונית (כגון: לוחות תקשורת ידניים, כרטיסיות תקשורת). השימוש בתקשורת חלופית ותומכת מאפשר, באמצעות יישומי מחשב, לימוד וזיהוי תמונות וסמלים כמייצגי מילים, לפצות ולהקל על מגבלות הנובעות מקשיי התבטאות.
ניתן לקרוא בהרחבה על התקשורת תומכת חליפית בקישורים המצורפים:

http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2950/7417

http://wapedia.mobi/he/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%AA

ולעיניינו... אין ספק שהמחשב עם כל האפשרויות נכנס למערכת החינוך הרגילה והמיוחדתהמחשב נותן את הזכות לתלמידים בחינוך המיוחד לדבר!!! המחשב הוא הפה שלהם!!!


יום שישי, 3 בדצמבר 2010

אסון השרפה בכרמל בסימן הטכנולוגי

שלום לבלוג היקר שלי,
כמו רבים אחרים, גם אני מחוברת לטלוויזיה בימים שהשרפה משתוללת וממתינה בקוצר רוח לכיבואיה הסופי. התמונות והעדכונים מהשטח, הכתבות ממקומות שונים באזור וההודעות על הנספחים - כל אלה, אני בטוחה, קשים מאוד לכל עם ישראל.
והנה הודעה אחת שהעלתה חיוך קטן על פני וזאת בשיא הטראגדיה הנוראה מכל: הכתבה על "התקשוב באירוע השרפה". באחד ממבזקי החדשות נאמר על הסרטונים הרבים שהועלו ליוטיוב לתיעוד האירוע ע"י המונים והמונים. דובר על הרצון לשתף את האחר בתחושות ובחוויות אישיות... ואני חשבתי לעצמי איזה מקום מרכזי תפסו האינטרנט והמחשב בחיינו, וזה משום שגם בשעת טרגדיה יש אנשים שפונים לאינטרנט מתוך מניעים שונים, כגון: אחדים בחיפוש אחר נחמה ואחרים מחפשים אוזן קשבת ורוצים לחלוק ברגשות הקשים. נוסף על כל אלה יש בוודאי גם אנשים הרואים ברשת מקור לשיתוף ולהפצת מידע לכל דבר.
אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהשרפה משתוללת והפוסט שיצא לי הינו פוסט פחות לימודי, אבל המציאות שלנו עולה על כל דמיון והיא זו שמכתיבה את מהלך החיים.



כשחיפשתי את הסרטון להטמעה בבלוג, נתקלתי בסרטון הנוכחי וראיתי את מספר הצפיות בו. בהמשך התבוננתי בתגובות לסרטון ולהפתעתי נתקלתי בבקשות לשיתוף בתוכנה באמצעותה הופק הסרטון. מעניין, לא?!!!!!
אנשים נהרגו ויש כאלה שבראשם רק טכנולוגיה וטכנולוגיה!!!! כנראה שאכן, הטכנולוגיה, החקר והסקרנות הם מעל לכל!!!