שלום לבלוג היקר שלי,
כמו רבים אחרים, גם אני מחוברת לטלוויזיה בימים שהשרפה משתוללת וממתינה בקוצר רוח לכיבואיה הסופי. התמונות והעדכונים מהשטח, הכתבות ממקומות שונים באזור וההודעות על הנספחים - כל אלה, אני בטוחה, קשים מאוד לכל עם ישראל.
והנה הודעה אחת שהעלתה חיוך קטן על פני וזאת בשיא הטראגדיה הנוראה מכל: הכתבה על "התקשוב באירוע השרפה". באחד ממבזקי החדשות נאמר על הסרטונים הרבים שהועלו ליוטיוב לתיעוד האירוע ע"י המונים והמונים. דובר על הרצון לשתף את האחר בתחושות ובחוויות אישיות... ואני חשבתי לעצמי איזה מקום מרכזי תפסו האינטרנט והמחשב בחיינו, וזה משום שגם בשעת טרגדיה יש אנשים שפונים לאינטרנט מתוך מניעים שונים, כגון: אחדים בחיפוש אחר נחמה ואחרים מחפשים אוזן קשבת ורוצים לחלוק ברגשות הקשים. נוסף על כל אלה יש בוודאי גם אנשים הרואים ברשת מקור לשיתוף ולהפצת מידע לכל דבר.
אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהשרפה משתוללת והפוסט שיצא לי הינו פוסט פחות לימודי, אבל המציאות שלנו עולה על כל דמיון והיא זו שמכתיבה את מהלך החיים.
כשחיפשתי את הסרטון להטמעה בבלוג, נתקלתי בסרטון הנוכחי וראיתי את מספר הצפיות בו. בהמשך התבוננתי בתגובות לסרטון ולהפתעתי נתקלתי בבקשות לשיתוף בתוכנה באמצעותה הופק הסרטון. מעניין, לא?!!!!!
אנשים נהרגו ויש כאלה שבראשם רק טכנולוגיה וטכנולוגיה!!!! כנראה שאכן, הטכנולוגיה, החקר והסקרנות הם מעל לכל!!!
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
היי אילנה
השבמחקאכן אירועים קשים התרחשו בשבוע האחרון. הייתי מחוברת למקלט הטלוויזיה ואני רואה ולא מאמינה שזה אכן קורה. זה היה כמו סרט אימה!!
אותי אישית האירועים הללו שיתקו ולא הייתי מסוגלת לכתוב אפילו פוסט בנושא.
נקווה שזו השריפה האחרונה.
אורנית
מסכימה בהחלט ואני כמו רבים אחרים רואה במחשב ובבלוג מקום לשיתוף האחר בתחושותיי.
השבמחקאכן המחשב תפס מקום מרכזי ביותר בחיינו!!!
הי אילנה,
השבמחקגם אני ראיתי את הכתבה בנושא. לי מאד צרם הנושא שבאמצעות הטכנולוגיה המתפתחת והמפותחת ,אנשים עושים בה שימוש ציני ופוגעים בצנעת הפרט. אני שואלת איפה הגבולות? איפה האנושיות הקיימת בנו?
סיגי
היי אילנה....
השבמחקשמי יסמין פרח,אני סטודנטית במגמת ניהול מערכות חינוך לתואר שני באור יהודה.
במסגרת קורס "תקשוב ולמידה" נתבקשנו להיכנס לבלוג מתוך רשימה שניתנה לנו ולהגיב.
תוך כדי שאני מתעניינת ו"מציצה" בבלוגים השונים,משך את עיניי ותשומת ליבי הבלוג שלך משתי סיבות:
1.גם אני מורה לחינוך מיוחד בבאר שבע,מחנכת כיתת ליקויי למידה בבית ספר רגיל.
2.ההוראה של השריפה בכרמל לילדי החינוך המיוחד בפרט.
באחד השיעורים שלי עם דר' גילה קורץ,היא הקרינה לנו סרטון אחר משלך,גם על רקע השיר "אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת".
הדילמה של מה להראות לתלמידים ואיך להראות היא דילמה קשה,גם אחרי שהראתי את הסרטון והדגש היה על האמרה ש"אין לי ארץ אחרת גם אם אדמתי בוערת",המשכתי לתהות:אולי היה עדיף לא להראות?מה זה עשה לתלמידים?האם האם מקבלים ומבינים את האסון כמונו?אולי יותר?אולי פחות?
בכל מקרה שמחתי לשתף ולהשתתף בבלוג שלך-אמן,שנזכה ללמד דברים טובים ושמחים יותר מאלה.......
27/12/2010
השבמחקהיי אילנה
קוראים לי סמחאת מחמוד
אני לומד לקראת תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך שנה א' בהנחייתה של דר גילה קורץ שאני מאד מעריך, נתבקשתי כמו שאר חברי לבחור בלוג ממספר בלוגים ולכתוב חוות דעת לאחר העיון בבלוג.
את האמת דפדפתי בכל הבלוגים אבל לבסוף משך אותי הבלוג שלך שמדבר על השריפה בכרמל.
נושא זה נגע לי ללב מאד ובמיוחד ההשוואה של הסרט לפני השריפה ולאחריה, זה מאד מזעזע, כואב ומרגש, את האמת אין מלים יכלים לתאר את הכאב שחשתי במהלך האירוע הנוראי הקשה הזה.
ראוי לציין שאני מהצפון ומכיר את היופי של הכרמל, בקרתי שם
רק אתמול בקרתי שם עם צוות המורים של בית הספר וראיתי כמה שזה מזעזע..........
אני מסכים אתך אילנה שלמחשב מקום מרכזי בחיי היום יום שלנו ובבלוג שאת מציגה עם השילוב של הסרט יש מקום להוציא את התחושות שבתוכנו ולשלב את האחרים בגילאים השונים כולל התלמידים בבתי הספר
היי אילנה!
השבמחקשמי איימן, מורה לחינוך מיוחד ומחנך כיתה מקדמת פתוחה בחט"ב!
מאוד משכה ועניינה אותי נקודת הראות שלך באשר לאופן בו חלק מהאנשים מתייחסים למאורעים קשים וחריגים! כי אין יותר יקר וחשוב מאדם! וכי האדם קודם לכל!
הרבה הערכה-אילנה- על כך שהערת והארת לנושא חשוב שכזה!
שלום אילנה!
השבמחקשמי זירעיני איימן,מורה לחינוך מיוחד ומחנך כיתה מקדמת פתוחה לשכבות חט"ב! אנוכי לומד לקראת תואר שני בחינוך, התמחות ניהול ואירגון מערכות חינוך שנה א'.
תוך כדי עיון ודפדוף בבלוגים השונים לשם כתיבת משוב ע"פי דרישות קורס התיקשוב והלמידה שאותו אני לונד במסגרת לימודי לקראת תואר שי ואשר מונחה על-ידי מר אלפר מתי, משכה אותי הכותרת"תקשורת תמכת וחליפית", בהיותי בא מרקע של תחום החינוך המיוחד!, והיות והכותר היה על שם אחד הקורסים הבולטים שלמדתי אותם בהיותי סטודנט לתואר ראשון בחינוך מיוחד!, ובהמשך הדפדוף בבלוג משכה אותי הכותרת" אסון השרפה בכרמל בסימון הטכנולוגי",וזאת בשל חשיבות המאורע הקשה, והאסון הכבד אשר פקד את האנשים והטבע במדינת ישראל!, ובנוסף משום שרציתי לדעת במה הבלוג עוסק?!, ובמיוחד מה היתה הכוונה לסימון הטכנולוגי?!.
לפני שקראתי את הכותר תיארתי לעצמי כי מדובר בתרומתה של הטכ' בהתגברות על השרפה!- ואשר אין ספק בתרומה שלה!- אך כשקראתי את"הכתבה" נתברר לי-בצדק ובהערכה כלפייך אילנה!- חשיבות האיכפתיות והדאגה אשר אמורים לבור על כל שיקול של שימוש ו\או הישג טכנולוגי בזמנים קשים!כי אין יותר יקר וחשוב מחיי אדים! וכי האדם קודם לכל!.
הרבה הערכה -אילנה- על שהערת והארת לנושא חשוב שכזה!
שלןם אילנה,
השבמחקקוראים לי אלעוקה סאלם :
אני לומד לקראת תואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך , שנה א התבקשנו במסגרת קורס תקשוב ולמידה בהדרכת מ"ר אלפר מתי לכנס לאחד הבלוגים , ולבצע המטלה הדרושה.
אני אישית בחרתי בבלוג שלך , כי הכותרת אסון השריפה בכרמל בסימן הטכנלוגיה משכה את תשומת לבי .
המקרה הזה כאב לי בלב וראיתי כמה הטכנלוגיה חלשה מול הטבע בהשתלטות על השריפה בהתחלה .
כשצפיתי בסרטון התברר לי שגם הטכנלוגיה שותפה בהצגת האסון לכל העולם .
תודה לך תמשיכי לכתוב שאחרים ילמדו ממך, וכולי תקווה שלא נראה עוד אסונות
שלום אילנה,
השבמחקאני אבו סעלוק רמדאן מערערה בנגב מורה בבית ספר יסודי.
לומד לתואר שני בניהול וארגון מערכות חינוך .
במסגרת קורס תקשוב ולמידה ביקש מ"ר אלפר מתי מהסטודנטים בקורס להיכנס לאחד הבלוגים .
בזמן שדיפדפתי בבלוגים משכה אותי הכותרת שלך " אסון השריפה בכרמל בסימן הטכנלוגי" כי מטבעי אוהב את הטבע , ואת המקרה הזה כאב לי מאוד .
הסרטון והכתבה שלך מלמדים כמה שהטכנלוגיה יכולה לשים אותנו בעניינים , אפילו האנשים יכולים לדעת דרך הטכנלוגיה מה שקרה בדיוק .
ולבסוף שמחתי להשתתף בבלוג שלך , ושלא נראה עוד אסונות .
שלום אילנה.
השבמחקשמי חוסין אשרף סטודנט לתואר שני במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה ,במגמת ארגון וניהול מערכות חינוך.
במסגרת קורס תקשוב ולמידה ישנה מטלה להיכנס לבלוג מסויים מתוך רשימה נתונה ולהגיב .
בחרתי להגיב לבלוג שלך כיוון שהנושאים שהעלת נוגעים בקורס שלנו וגם לי אישית .
אסון השריפה בכרמל נוגע בי אישית ולכן בחרתי להגיב עליו,אני מורה למדעים (מדעי הטבע)וגם מדריך בתנועת הצופים.חונכתי על אהבת הארץ ברגליים ,וכך אני מחנך את התלמידים שלי.הנושא הועלה בכיתות בהנחיית משרד החינוך ובשיתוף סרטון ומצגת ,את חברת אותי שוב לנושא בסרטון שלך. האסון הזה קרע את לבנו והשאיר חורבן והרס רב, כולי תקווה שהארץ הזו תדע רק טוב.
שמי הוא אמין חמדאן, אני מורה לעברית בבית הספר היסודי "א" ינוח יצא בחלקי לקנס לאתרים שונים בבלוג , ומה שמשך אותי יותר זה הכותרת שלך על השריפה בכרמל היות ואני אחד ששיך לאנשי הכרמל ברוח ובנפש משתתף בצערם של האבידות בנפשות בחי והצומיח , הסרט משקף את גודל האסון וגם מראה את חולשת התגנולוגיה המתקדמת מול אסונות הטבע למיניהם .
השבמחקשלום אלנה ,
השבמחקאני חאלד סטודנט לתואר שני ( ניהול ) במרכז ללימודים אקדימיים , אני מזדהה איתך בקשר לשריפה והאסון בכרמל כואב מאוד , אבל באותה השריפה הועברה כל התמונות בו זמנית מה שנתן לנו תמונת מצב לכל מה שקורה מסביבינו .
הנושא הזה משך אותי בגלל האסון שקרה והעמיד את כל המדינה על הרגלים וגם אני לא ידעתי מה לעשות באותו רגע . ממש רגעים אין מילים עליהם .