להתחבר אל העולם הטכנולוגי...

שלום לבלוג היקר שלי,

היום אחרוג ממנהגי ואשתף אתכם בתהליך שאינו אישי,אלא תהליך שעברה חברתי לעבודה.

מאז ומתמיד נמשכתי אל האמצעים הטכנולוגיים השונים ומאז שהתחברתי לאינטרנט ממש "התמכרתי". באחת השיחות שניהלתי בכיתתי על נפלאות המחשב והאינטרנט שאלה אותי חברתי לעבודה, אישה כבת 60, מבוגרת בגילה, אך צעירה בנפשה ובליבה: למה צריכים את הדבר הזה?! מה זה נותן?! מהמשפט הזה התחיל סיפור האהבה בינה לבין המחשב.

חברתי במהרה רכשה לעצמה מחשב אישי ואת כל האביזרים הנלווים, התחברה לאינטרנט והדבר המרגש ביותר הוא שהיא פנתה לעזרתו של אחד המורים בבית הספר, בחור צעיר בעל ידע רב בתחום המחשב, בעל סבלנות והכי חשוב רצון לחלוק ולשתף אחרים בידע שברשותו.

חברתי נפגשה עם המורה הצעיר באופן עקבי מדי שבוע ושאבה ממנו את כל אשר יכל ללמדה ולא רק אותה , אלא בן זוגה של חברתי הצטרף גם הוא להרפתקאה החדשה. חברתי ובן זוגה היו תלמידים מצטיינים: הם רשמו את הפקודות השונות, תרגלו את אשר למדו ב"שיעורים" והכי חשוב שאלו הרבה שאלות.

אני זוכרת שבתחילת הדרך חברתי לא ידעה כלל כיצד מקלידים במחשב, כיצד סוגרים את המסך ומורידים שורה.

כיום, ראו זה פלא, היא גולשת בכל מיני אתרים, מורידה סרטים ומוזיקה, משחקת במשחקי רשת, שולחת מיילים לכל העולם (גם אני מקבלת ממנה טונות של מיילים!!!!!!) , משוחחת עם כל העולם באמצעות סקייפ, צורבת דיסקים ומארגנת את המידע שברשותה בתיקיות.

מהשיחות שלי איתה, עולה כי בזכות המחשב היא מחוברת אל העולם הגדול ומתרגשת מכך מאוד. לטענתה, עכשיו היא מבינה כמה מידע נחשף בפניה והיא גם ב"עניינים" כמו כל ה"צעירים".

הדוגמה הזו של חברתי ממחישה הלכה למעשה כיצד אנשים בכל הגילאים(גם גיל 60 הוא גיל שכבר אפשר להתחיל...) יכולים ללמוד את נושא הטכנולוגיה במידה ומבינים את היתרונות שבו ויש המון יתרונות (כמובן שגם לחסרונות חייבים לתת את הדעת).
לדעתי, אנשי החינוך אין בידיהם הזכות להסס, אלא מחובתם ללמוד את כל נושא הטכנולוגיה בכדי להטמיע אותה במערכת החינוך.

אנשי החינוך לא יכולים לבחור לא ללמוד, משום שעליהם להיות "מחוברים" לעולם החדש בכדי להיות רלוונטיים לתלמידיהם. החבור לעידן החדש ייעשה רק באמצעות הטכנולוגיה.

מורים ואנשי החינוך!!! קומו! שנסו מותניים! צאו להרפתקאה וחוו עולם חדש, מעניין ומרגש!!!

מדיניות התקשוב בישראל

שלום לבלוג היקר שלי,
בשיעור האחרון בקורס "שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" דיברנו על מדינת ישראל ועסקנו בבמידיניות התקשוב במערכת החינוך. ד"ר חגית מישר-טל הציגה ארבעה שלבים הבאים:
שלב א'- 1978-1969: שלב הגישוש, תהיה, חיפוש. שלב זה מאופיין בהעדר כיוון של המידיוניות וההתייחסות למחשב בהקשר של "מדעי המחשב".
שלב ב' - 1978-1985: לימוד המחשב כמקצוע בעל יסודי ותחילת פיתוח ההוראה נעזרת המחשב CAI בחינוך היסודי (מערכת תוא"ם, מט"ח).
שלב ג' – 1986-1994: גיבוש מדיניות כוללת (ועדת פלד, ועדת הררי, תוכנית המחשוב הראשונה מח"ר 98.
שלב ד' - 1994- היום: הקמת מסגרות להגשמת מדיניות התקשוב הלאומית: תוכנית התקשוב 1, 2, 3, 4
נשאלת השאלה, מהם מרכיבי תוכניות התקשוב במדינת ישראל?
מרכיבי תוכניות התקשוב בישראל כוללות:
תשתיות פיסיות – הכשרת חדרים, קווי חשמל קווי תקשורת וכל הנחוץ להשמה והפעלה תקינה של המחשבים.
הצטיידות – רכישה והצבה של מחשבים ותוכנות לימודיות בבתי הספר והגנים. המטרה להגיע לעמדת מחשב לכל 10 תלמידים, ועמדה אחת לכל גן ילדים. בחלק מבתי הספר מונהגת תוכנית של מחשב לכל חמישה ילדים.
הטמעה פדגוגית – הכשרת עובדי הוראה ופיתוח תהליכי הוראה-למידה בסביבה טכנולוגית.
כפי שניתן לראות למידיניות התקשוב במדינת ישראל עבר פורה ומפותרל, הכולל מספר שינויים משמעותיים שבדרך. אולם, כפי קצב ההשתנות הינו איטי למדי וזאת בעידן המודרני כשהשינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות בזק.
ובינתיים מעט מן תאור המצב העכשווי של מערכת החינוך בישראל:
במסגרת הקורס של ד"ר חגית מישר טל נחשפנו לנתונים ההשוואתיים העדכניים ביותר פשורסמו בממצאי המחקר הבין-לאומי SITES (Second International Technology in Education Studies), אשר נערך בשנת 2006 ב-22 מדינות, ובהן ישראל. ממצאים ראשונים ממחקר זה פורסמו במרס 2008.
"במחקר עלה כי שיעור בתי-הספר בישראל שבהם יש מחשבים המשמשים את התלמידים למטרות הוראה ולמידה עלה מ-85% ב-1998 ל-96% ב-2006 – נתון המצביע על עלייה במידת הנגישות הכללית של תלמידים למחשבים בבתי-ספר בישראל. עם זאת, בחינת הנתונים המלמדים על מידת הנגישות בפועל העלתה כי רק בשליש מבתי-הספר בישראל הושג יחס של 1:10 בין מספר התלמידים למספר המחשבים – היעד שהציב משרד החינוך – ואילו ברבע מבתי-הספר היחס אף עלה ליותר מ-1:20. על-פי המחקר, מצב תשתיות המחשוב הביא לדירוג של ישראל בשליש התחתון של רמת התקשוב בקרב המדינות שהשתתפו במחקר.
במחקר עלה כי מאז 1998 חלה הרעה בנגישות תלמידים למחשב בבתי-הספר בישראל (למשל, הוכפל מספר בתי-הספר שבהם היחס הוא יותר מ-1:20) ולכן דורגה ישראל בתחתית הדירוג בנוגע למידת השיפור בתשתיות בעשור האחרון. כמו כן, רכזי התקשוב בבתי-הספר בישראל שהשתתפו בסקר דיווחו כי בכ-40% מבתי-הספר הציוד מיושן ולא מספיק להוראה, וכמעט 60% מהמנהלים ציינו שיש חשיבות רבה בהקטנת מספר התלמידים לכל מחשב בבית-הספר (כלומר להגדיל את מספר המחשבים בבית-הספר)."
מה זה אומר? האם זה אומר שהפדגוגיה מכשכשת בזנבה של הטכנולוגיה במקום להוביל את השינוי?! מתי הקערה תתהפך על פיה? לדעתי, נחוץ גוף מיוחד אשר יפקח ויעקוב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות, יהיה זה שישקול את שילובן במערכת החינוך ויקבע באיזה אופן.
אני, כמובן, ממתינה בקוצר רוח להטמעה אמיתית של הטכנולוגיה במערכת החינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט ואף מוכנה לקחת חלק בתהליך ההטמעה.

שילוב הוויקי בכיתה - יתרונות וחסרונות...

1. שלום לבלוג היקר שלי,
   השבוע הנושא הפופולארי ביותר בבלוגים של עמיתיי ללימודים היה נושא של סביבת הוויקי. תחילה אמרתי לעצמי שאני לא אכתוב על הוויקי בשום פנים ואופן, היות וכבר כתבו רבות על כך לפני. אולם הנה צחוק הגורל...
   שוטטתי לי ברשת בחיפוש אחר חומר מעניין בנושא שילוב הטכנולוגיה בחינוך.
2. והנה ראו זה פלא!!!

נתקלתי וקראתי כתבה מעניינת למדי של ד"ר אברום רותם- שילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות וויקי.

בתמונה המצורפת מחבר המאמר מסתת באבן מידע אודות וויקי, שלכאורה הוא ניתן לשינוי בכל עת על ידי כל אחד, ובעצם חרוט באבן - שמור לדראון לתפארת עולם- בגירסאות הנשמרות של דפי הוויקי - היסטוריה.

המושג וויקי מוגדר במאמר ככלי המאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף, כלומר, כל העולם ואשתו. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו.
באופן זה מוזנים תוכן ומידע על ידי קבוצת משתמשים של אדם אחד ועד אין-סוף אנשים, נערך אין-סוף פעמים על ידי חברי הקבוצה, וכך בתהליך אין-סופי מזדכך המידע ונעשה איכותי ואמין יותר.
רציונל הוויקי
שיתופיות בהבניית מידע. כל אדם מוזמן לתרום מהידע האישי שלו למאגרי מידע ייעודי מקוון המצוי ברשת והנגישות אליו מתאפשרת באמצעות הרשת. ניתן לתרום פריט מידע חדש, לערוך פריט מידע קיים, להוביל וליזום הבניית מידע חדש שטרם החלה, להצטרף להבנייה כזו שכבר החלה וכ'ו.
איזה פרטי מידע? כל מידע שעולה על הדעת ושניתן לביטוי בטקסט דיגטאלי באופן שגם האחרים יבינו אותו וימצאו בו שימוש אישי.
כל אחד מוזמן להוסיף, לשנות, לערוך, להוסיף ולהשמיט ככל שעולה על רוחו.

המאמר מתייחס למאפיינים של וויקי אשר יאפשרו וכבר מאפשרים את שילובו בכיתה:

1. עבודה שיתופית ("קולוברציה" - Collaboration ) אולטימטיבית. כל אחד מקבוצת המשתמשים יכול לקרוא, לעדכן, ליזום הוספת מידע נוסף וכד', תוך כדי אינטראקציה עם האחרים סביב נושאים ממוקדים ומוגדרים היטב בתוכן הדפים.
2. ניהול פשוט- הוספה, השמטה ועריכת תוכן פשוטים ומידיים. סביבת הוויקי בעלת עיצוב פשוט, ניתנת אפשרות לשילוב תמונות וקבצים ללא הגבלה. ניהול דפים פשוט (שינוי שם, הערבה, מחיקה, עדכון,תאפשר איתור כפילויות, איתור דפים שלא מופנים מדפים אחרים ועוד) , הגנה בפני שינויים בדפים נבחרים.
3. היסטוריה - שמירת כל הגירסאות של כל דף באתר, עם אפשרות שחזור של גירסא קודמת בכל עת.
4. דפי שיחה (שיח מקוון) צמודים לכל דף – דיון מקוון ממוקד וענייני לכל דף באתר.
5. ניהול הרשאות – הרשאות עריכה ועדכון, קריאה, הגבלה מקומית לקבוצות דפים לעריכה
6. מעקב אחר עדכניות המידע המוכנס באמצעות מעקב אחר " שינויים אחרונים", עדכון אישי על כל שינוי שנעשה בדפים נבחרים מראש ועוד.
המושג "עדכניות" הכוונה למועד בו המידע התווסף או נערך שוב'. תכונה זו חשובה ביותר להערכת תרומת כל לוומד בוויקי כתה.
7. ניווט מוסדר בתפריטים מובנים לצד ניווט חופשי שאיכותו מותנית במנהלי האתר ודרך הפעלתו, הפעלת דרכי התנהלות המשתמשים המורשים, ודרכי עדכונו.


8. דף אישי לכל משתמש – דף בו המשתמש יוצר דף אישי לצד מקום לאינטראקציה מידית איתו בדף/ דפי השיחה הצמוד.
9. עקומת למידה קטנה. השתלטות על הכלי בזמן קצר יחסית לכלים דומים. הן של מנהלי האתר והן של משתמש מן השורה.

יתרונות השימוש בויקי:

1. שיתוף מידע וידע אישי בארגון / קבוצה ייעודית סביב עניין מסויים

2. יצירת תוכן שיתופי, בעקרון על ידי אינסוף משתמשים פעילים, באופן מעשי על ידי קבוצת משתמשים ייעודית נבחרת / מפוקחת על פי החלטת מנהלי האתר.

3. הוראה ולמידה כמו גם ניהול הלמידה. קונקרטית – כלי למידה שיתופית אולטימטיבי, לצד כלי ביטוי אישי שקוף ואוטנטי. החיבור המנצח של הקצוות בכל תהליך למידה: תהליך אישי/ פרטי/ אינטימי הנשען על תהליך למידה שיתופי – הסינגריה של קבוצת הלמידה המרוממת ותורמת לכל לומד באופן אישי.

חסרונות וטענות
1. אמינות המידע באתרים הפתוחים לכל ללא בקרה הולמת.

2. עורך (מס' דפים) מוגבל

3. פתוח לכל – אי אפשר להכניס מידע חסוי אישי או קבוצתי.

דרכים לשימוש בוויקי להוראה

- וויקי כיתה - סביבת עבודה כיתתית בסביבה מקוונת. פעילויות של למידה אישית ושיתופית המורכבות מהבנייה שיתופית של מידע, כמו גם ביטוי אישי.

- תוצר אישי - טכנולוגיית הוויקי לתלמידים מאפשרת בקלות ובפשטות: (1) לכתוב; (2) לערוך; (3) להגיש את התוצר הלימודי באופן מידי כשכל שלוש הפעילויות האלה מתבצעות בקלות, שלמורים מתחילים היא נראת קלות בלתי נסבלת.

- עריכה קבוצתית - אחת הדרכים ליישום תוצר לימודי משותף היא לתת לכל קבוצה דף ויקי שעליו יכתבו את העבודה שעליהם להגיש בסיום התהליך.

- דרכי יישום - סביבת הוויקי נוחה לאיסוף מידע מקבוצה של תלמידים ולריכוזו בגלל הקלות שבה ניתן לערוך דף ויקי

- לימוד השפה ושיפורה - הסביבה המקוונת היא סביבה המרחיבה את אפשרויות לימוד השפה. ניתן לנצל את סביבת הוויקי כדי ללמד כתיבה ושפה, ולא להשלים עם העיוות המתרחש בשפה כתוצאה מהתקשורת המידית בסביבה מקוונת.

המאמר נלקח מאתר שקישורו מצורף:
http://avrumrotem.com/avrum-S/wikikita/

אין ספק שהמאמר מוסיף את הפן התיאוריתי על ההתנסות המעשית שמתרחשת בהרצאות בכיתה. שניהם יחד משתלבים בכדי לאפשר לנו, אנשי החינוך, הכרות והתנסות עם כלי העבודה החדש וזאת במטרת שילובו בעבודה. המאמר של דר" אברום רותם מדגים את השילוב המעשי של הוויקי שכבר נעשה במספר בתי הספר ובמספר ארגונים ברחבי המדינה.

תתעדכנו...

"לחנך אותם או להרגיז אותם..." (מרק פרנסקי, 2007)

שלום הבלוג היקר שלי,
השבוע הרגשתי כמו בימי הבניים, מנותקת מכל העולם וזאת רק משום שהייתה תקלה בתשתיות של בזק באזור מגוריי ולא הייתי מחוברת לרשת.
לשמחתי אני ממשיכה לעבוד בקייטנת בית הספר וזה אומר שבהפסקות ישנה אפשרות להתחבר לאינטרנט!!!! ברגעים אלה הרגשתי שאני שוב בעניינים, שוב בשליטה!!!
והנה כעבור 6 ימים התקלה תוקנההההההההההה והאינטרנט חזרררררר!!!
מהרגע הזה חיי חזרו לקדמותם. משנכנסתי לבלוגר נתקלתי בפוסט מעניין למדי של סיגי שכתבה על השיחה בפארק השעשועים בנושא גיל החשיפה של הילדים למחשב.
בני בן ה-6 לא משחק במשחקי מחשב ומעדיף לשחק במגרש המשחקים, לבקר חבר או לצפות בסדרה אהובה בטלוויזיה. בני רואה אותי ימים ולילות במחשב, אולם אין הוא מגלה עניין בכך ואני מצידי לא לוחצת וממתינה להיענות מצדו. כשהצורך יהיה ממשי אשמח להדריך,להנחות ולחשוף אותו למחשב לכל היתרונות לצד הסכנות הטמונות בו.
בנוסף, בעקבות הפוסט של סיגי חשבתי על המצב ונזכרתי בשיחת סיכום עם הגננת של בני, שנערכה בתחילת החופש הגדול ובה היא מתארת מצב של מתיחות בין ילדי הגן סביב המחשב היחיד.
כששוטטתי באינטרנט נתקלתי בכתבה מעניינת למדי שמתייחסת לתפקיד המבוגרים בחינוך הילדים, ילדי מאה ה- 21 שיהיו מסוגלים לתפקד בעולם עתיר הטכנולוגיה.
הסרטון קורא לציבור המבוגרים להתעורר ולפעול לפני שיהיה מאוחר והילדים לא יזדקקו לנו!!!! עלינו, המבוגרים והמחכנים, להסתגל (אם טרם עשינו זאת) ולאמץ את כל החידושים הטכנולוגיים בכדי לא להישאר מאחור. הסרטון מדגיש שעלינו להשקיע בפיתוח הכלים החדשים מצד אחד ומצד שני לדאוג שילדינו יידעו כיצד להשתמש בכלים ובפיתוחים החדשים האלה. חייבים להכין את התלמידים לכך ולהכין אותם בבית הספר!!! דור העתיד רוצה ללמוד עם אמצעים טכנולוגיים כאלה שייצרו את עתידם.



עלינו המבוגרים מוטל התפקיד החשוב ביותר: ללמד ולהנחות את הילדים כיצד לתפקד בסביבה הטכנולוגית החדשה, להנחות בעיבוד מידע, ללמד לשתף ובעיקר לאפשר להם התנסות בטוחה.
אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות ללמוד תקשוב ולמידה דווקרא עכשיו בכדי להפוך לאשת חינוך ולהורה בעלת הידע והכישורים המתאימים להנחייה ולהדרכה של תלמידיי ובבוא העת גם של ילדיי הפרטיים.

המציאות הטכנולוגית החדשה או הרפורמה החינוכית בפנלנד

שלום הבלוג היקר שלי,
שנת הלימודים הסתיימה והנה חופשת הקיץ בפתח. המטלה הראשונה בסמסטר קיץ הייתה מטלה במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים". התבקשנו לפתוח חשבון בויקי, להתחלק לקבוצות וליצור מסמך שיתופי בעקבות קריאת מאמר.
את החשבון פתחתי ללא היסוס וקושי, אולם במהרה למדתי שבסביבת ויקי כל הקודם זוכה.
ולמה הכוונה?!
הכוונה היא לכך שהעבודה בויקי הנה שיתופית ומלבד היתרונות יש לכך גם חסרונות. הדוגמה לכך היא הרישום של חברי הקורס למטלה, למאמר.
כאן המקום לציין שכל המאמרים היו באנגלית והשוני ביניהם היה אורך המאמר, שהתבטא במספר העמודים. חברי הקבוצה מהרו להירשם למאמרים הקצרים ואלה שהיו זרזים הצליחו בכך, כאשר האחרים נתקעו במערכת ורישומם לא נקלט.
אני וקבוצתי קיבלנו אחד המאמרים הארוכים יותר והתחלנו במטלה.
דרך הרישום (פרט קטן!!!) תחילה הכעיסה ואף הפריעה לי,אולם בהמשך גיליתי סביבת למידה נחמדה מאוד שמאפשרת עבודה בשיתופיות להפרייה והשלמה הדדית.
וברצוני לשתף אתכם במאמר מעניין שקראתי במסגרת הקורס על מידיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות מבוססות טכנולוגיה לבין התפתחות כלכלית וחברתית.
המאמר :

לKOZMA, R. (2005) National policies that connect ICT-based education reform to economic and social development Human Technology

רוברט קוזמה במאמרו סקר את הספרות בהתפתחות כלכלית, רפורמות וטכנולוגיות חינוכיות במטרה לזהות גורמי גידול המשפיעים והמושפעים ע"י התפתחות כלכלית וחברתית ולרפורמות חינוך מבוססות טכנולוגיה. המאמר מציג שלוש מדינות: סינגפור, פינלנד ומצריים.
אתייחס לפינלנד משום שהמדיניות החינוכית שלה הרשימה אותי מאוד. בנוסף ממוקמת פינלנד במקום הראשון בין הישגי התלמידים במדעים ובקריאה בגיל 15 ובמקום השני במתמטיקה (מבחני PISA).
פינלנד הינה מדינה של 5.2 מיליון אנשים, כש 93% מהם פינים. הפער בין ההכנסות בעשירון עליון והתחתון הינו מהנמוכים בעולם והוא 5.6 %. פינלנד אימצה גישה מערכתית, לפיה כל שכבות החברה עובדות יחד לקראת החזון המשותף, פיתוח מציאות חברתית משותפת. מערכת החינוך בפינלנד הינה מבוזרת.
- כל בית ספר כותב את תוכנית הלימודים שלו, תוך שיחות בין המורים לקהילה (הורים).
- לבתי הספר והמורים יש סמכות לבחור בחומרי הוראה המתאימים לתוכניות הלימודים שכתבו.
- אוטונומיה גבוהה למורים ומורים בעלי כישורים מקצועיים גבוהים.
- התלמידים, כלומדים אוטונומיים, יכולים לבחור בחינוך מכוון קריירה.
- פיתוח הלמידה, תוך התייחסות לשיתוף הפעולה, סגנון למידה אישי, קשיי למידה, גישות רב מקצועיות ללמידה.
- הלמידה נתפסת כתהליך אישי וקהילתי של יצירת ידע, מיומנויות ותהליך מכוון מטרה.טכנולוגיה נתפסת כמערכת תמיכה
בייצור ידע ושימוש בו.
- תפיסת הלמידה כתהליך שנמשך כל החיים.
קראתי את הדברים וחשבתי :"איזה כיף למורים בפינלד!!!" התוכניות הן מותאמות לבתי הספר וזאת משום שמי שכותב אותן הם המורים שמכירים את כל מה שמתרחש בכיתות, מכירים את הקשיים מבפנים. בתי הספר בפינלנד מחנכים תלמידים אוטונומיים שבהמשך ישתלבו בשוק העבודה ויתרמו מכישוריהם למדינה כולה.
ולעניינו!!!
בפינלנד יצאה לפועל "תוכנית חברת הידע" שמקדמת את השימוש בטכנולוגיה כלי הוראה. מטרתה של התוכנית להחדיר את המחדשבים לבתי הספר, לחברם לאינטרנט ולהכשיר את המורים להשתמש בטכנולוגיה זו ככלי הוראה.
את המאמר ניתן לקרוא בקישור הבא:
http://www.humantechnology.jyu.fi/articles/volume1/2005/kozma.pdf

לאור הנאמר במאמר נשאלת השאלה האם זה אפשרי לקחת את המודל המוצלח של פינלנד ולהעתיק אותו על מערכת החינוך בישראל?
והתשובה היא שכנראה שאין הדבר פשוט כפי שהוא נשמע. יש לקחת בחשבון את הגורמים הכלכליים והחברתיים של מדינת ישראל, את ההיסטוריה והתרבות שלנו ולחשוב על רפורמה חדשה שמתאימה לנו!!!!!
והכי חשוב לא להיכחש אל העובדה שהעידן המודרני כבר כאן, הוא כאן יחד עם הטכנולוגיה והאפשרויות האין ספור שלה- מה שנשאר הוא לקחת את הדברים, ליישם ולהתקדם!!!!
חשבו על זה...