ברוכים הבאים לבלוג שלי!!!

הבלוג נפתח לצרכי הלימודים לקראת תואר שני במגמת תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמיים. בהמשך אחלוק ואשתף בתובנות, בתהיות ובמחשבות, שהן חלק בלתי נפרד מתהליך הלימודי.



יום שבת, 3 ביולי 2010

המציאות הטכנולוגית החדשה או הרפורמה החינוכית בפנלנד

שלום הבלוג היקר שלי,
שנת הלימודים הסתיימה והנה חופשת הקיץ בפתח. המטלה הראשונה בסמסטר קיץ הייתה מטלה במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים". התבקשנו לפתוח חשבון בויקי, להתחלק לקבוצות וליצור מסמך שיתופי בעקבות קריאת מאמר.
את החשבון פתחתי ללא היסוס וקושי, אולם במהרה למדתי שבסביבת ויקי כל הקודם זוכה.
ולמה הכוונה?!
הכוונה היא לכך שהעבודה בויקי הנה שיתופית ומלבד היתרונות יש לכך גם חסרונות. הדוגמה לכך היא הרישום של חברי הקורס למטלה, למאמר.
כאן המקום לציין שכל המאמרים היו באנגלית והשוני ביניהם היה אורך המאמר, שהתבטא במספר העמודים. חברי הקבוצה מהרו להירשם למאמרים הקצרים ואלה שהיו זרזים הצליחו בכך, כאשר האחרים נתקעו במערכת ורישומם לא נקלט.
אני וקבוצתי קיבלנו אחד המאמרים הארוכים יותר והתחלנו במטלה.
דרך הרישום (פרט קטן!!!) תחילה הכעיסה ואף הפריעה לי,אולם בהמשך גיליתי סביבת למידה נחמדה מאוד שמאפשרת עבודה בשיתופיות להפרייה והשלמה הדדית.
וברצוני לשתף אתכם במאמר מעניין שקראתי במסגרת הקורס על מידיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות מבוססות טכנולוגיה לבין התפתחות כלכלית וחברתית.
המאמר :
לKOZMA, R. (2005) National policies that connect ICT-based education reform to economic and social development Human Technology


רוברט קוזמה במאמרו סקר את הספרות בהתפתחות כלכלית, רפורמות וטכנולוגיות חינוכיות במטרה לזהות גורמי גידול המשפיעים והמושפעים ע"י התפתחות כלכלית וחברתית ולרפורמות חינוך מבוססות טכנולוגיה. המאמר מציג שלוש מדינות: סינגפור, פינלנד ומצריים.
אתייחס לפינלנד משום שהמדיניות החינוכית שלה הרשימה אותי מאוד. בנוסף ממוקמת פינלנד במקום הראשון בין הישגי התלמידים במדעים ובקריאה בגיל 15 ובמקום השני במתמטיקה (מבחני PISA).
פינלנד הינה מדינה של 5.2 מיליון אנשים, כש 93% מהם פינים. הפער בין ההכנסות בעשירון עליון והתחתון הינו מהנמוכים בעולם והוא 5.6 %. פינלנד אימצה גישה מערכתית, לפיה כל שכבות החברה עובדות יחד לקראת החזון המשותף, פיתוח מציאות חברתית משותפת. מערכת החינוך בפינלנד הינה מבוזרת.
- כל בית ספר כותב את תוכנית הלימודים שלו, תוך שיחות בין המורים לקהילה (הורים).
- לבתי הספר והמורים יש סמכות לבחור בחומרי הוראה המתאימים לתוכניות הלימודים שכתבו.
- אוטונומיה גבוהה למורים ומורים בעלי כישורים מקצועיים גבוהים.
- התלמידים, כלומדים אוטונומיים, יכולים לבחור בחינוך מכוון קריירה.
- פיתוח הלמידה, תוך התייחסות לשיתוף הפעולה, סגנון למידה אישי, קשיי למידה, גישות רב מקצועיות ללמידה.
- הלמידה נתפסת כתהליך אישי וקהילתי של יצירת ידע, מיומנויות ותהליך מכוון מטרה.טכנולוגיה נתפסת כמערכת תמיכה
בייצור ידע ושימוש בו.
- תפיסת הלמידה כתהליך שנמשך כל החיים.
קראתי את הדברים וחשבתי :"איזה כיף למורים בפינלד!!!" התוכניות הן מותאמות לבתי הספר וזאת משום שמי שכותב אותן הם המורים שמכירים את כל מה שמתרחש בכיתות, מכירים את הקשיים מבפנים. בתי הספר בפינלנד מחנכים תלמידים אוטונומיים שבהמשך ישתלבו בשוק העבודה ויתרמו מכישוריהם למדינה כולה.
ולעניינו!!!
בפינלנד יצאה לפועל "תוכנית חברת הידע" שמקדמת את השימוש בטכנולוגיה כלי הוראה. מטרתה של התוכנית להחדיר את המחדשבים לבתי הספר, לחברם לאינטרנט ולהכשיר את המורים להשתמש בטכנולוגיה זו ככלי הוראה.
את המאמר ניתן לקרוא בקישור הבא:
http://www.humantechnology.jyu.fi/articles/volume1/2005/kozma.pdf

לאור הנאמר במאמר נשאלת השאלה האם זה אפשרי לקחת את המודל המוצלח של פינלנד ולהעתיק אותו על מערכת החינוך בישראל?
והתשובה היא שכנראה שאין הדבר פשוט כפי שהוא נשמע. יש לקחת בחשבון את הגורמים הכלכליים והחברתיים של מדינת ישראל, את ההיסטוריה והתרבות שלנו ולחשוב על רפורמה חדשה שמתאימה לנו!!!!!
והכי חשוב לא להיכחש אל העובדה שהעידן המודרני כבר כאן, הוא כאן יחד עם הטכנולוגיה והאפשרויות האין ספור שלה- מה שנשאר הוא לקחת את הדברים, ליישם ולהתקדם!!!!
חשבו על זה...

2 תגובות:

  1. היי אילנה
    כחברה לקבוצה של המאמר אני מסכימה איתך שהן פינלנד והן סינגפור מהוות מודל להערכה על ההשקעה במערכת החינוך שלהן ועל השינוי שהגיע בעקבות זאת.
    מצטרפת לתקוותייך שהשינוי הגדול יגיע גם לארצינו הקטנטונת.
    כל טוב אורנית

    השבמחק
  2. אילנה,
    כשותפה נוספת לעבודה על המאמר בויקי, אני מתחברת למספר נקודות שהעלית:
    1. אכן, כל הקודם זוכה, וזה לדעתי אחד החסרונות של שיטת הרישום לעבודה על המאמרים, או לחלופין- צריכים לדאוג למאמרים דומים מבחינת כמות הדפים.
    2. כמוך, התרשמתי מאוד מהרפורמה החינוכית בפינלנד. כדאי לאמץ את הגישה הדוגלת באוטונומיה גבוהה למורים בבחירת חומרי ההוראה וכתיבת תכניות הלימודים.
    3. אחת המסקנות שלי מן המאמר היא שכל מדינה צריכה לאמץ לעצמה רפורמה המתאימה לתרבותה, אך חשוב שהמדינות יגיעו לקו משווה מבחינת הידע והשימוש בטכנולוגיה.

    מצטרפת לתקווה שנשכיל ליישם רפורמה חינוכית מבוססת טכנולוגיה גם במדינתנו.
    דורית

    השבמחק