הטמעת הטכנולוגיה באירגון

שלום לבלוג היקר שלי,
במסגרת הלימודים לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה דנו רבות על הצורך בהטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך והעלינו דילמות וסוגיות על דרך היישום.
והנה במסגרת הקורס "הערכת טכנולוגיית ידע", בסימסטר האחרון ללימודיי, נחשפתי למודל מעניין במיוחד שיכול לעזור לבחון את דרכי ההטמעה של הטכנולוגיה בארגון ובאירגון הרלוונטי לעבודתי, בית הספר?!
ומהו המודל? המודל נקרא sections משנת 2003 של Bates & Pool, שממקד ומאפשר חשיבה ובחינה מחודשת של דרך של יישום הטכנולוגיה בארגון זה או אחר.
אפרט בקצרה את ראשי התיבות של המודל:

1. Students - הלומדים- בחינת מאפייני קהל היעד הנמצאים בארגון זה או אחר ומתן הדעת להתאמת הטכנולוגיה הספציפית לקהל היעד הזה.

2. EASE OF USE and RELIABILITY-קלות השימוש ואמינות של הטכנולוגיה. מידת קלות
השימוש עבור הלומדים (מורים ותלמידים).

3. Costs - עלויות - מהו מחיר של הטמעת הטכנולוגיה לארגון.

4. Teaching and Learning- הוראה ולמידה - בחינת הכישורים והמיומנויות הנדרשים בקרב
הלומדים לשימוש בטכנולוגיה החדשה והתייחסות לשיטות הלימוד השונות שנדרשות להקניית
המיומנויות הנ"ל.

5. Interactivity - אינטראקטיביות, איזו אינטראקציה מתאפשרת בזכות הטכנולוגיה החדשה בארגון.

6. Organization - התייחסות לדרישות הארגוניות, החסמים שיש להסירם והשינויים הארגוניים
הדרושים להטמעה מוצלחת של הטכנולוגיה בארגון.

7. Novelty - החדשנות, עד כמה הטכנולוגיה המוצעת לארגון היא חדשנית.

8. Speed - מהירות, באיזו מהירות ניתן ליישם את הטכנולוגיה בארגון.

ראו! הנה המודל שמאפשר התארגנות נכונה של כל הנוגעים בדבר לקראת תהליך של שינוי שנרקא "הטמעה של הטכנולוגיה". המודל מפרט הלכה למעשה את כל התחומים, אליהם יש להתייחס בבואנו לתכנן את הדרך החדשה.
בחרתי לכתוב פוסט על המודל עקב חשיבותו לכל מי שעוסק בתקשוב בכלל ולעוסקים בתקשוב בבית הספר בפרט. בית הספר הינו אגון חינוכי ייחודי ובחינה של כל הפרמטרים שציינתי מאפשרת הסתכלות שונה על הארגון ועל הטכנולוגיה ומאפשרת התייחסות ליחסי הגומלין שבינהים, ולהשפעות ההדדיות שביניהם. בנוסף יש לתת את הדעת לאינטראקציות המתרחשות בין קהל היעד בתוך הארגון, דהיינו הלומדים, לבין הטכנולוגיה ואפשרותיה וכמובן המטרות המשותפות והיעדים המשותפים.
הודות למודל מתקבלת תוכנית עבודה, שיש לקחתה בחשבון לפני הניסיון להכניס טכנולוגיה כלשהי לתוך בית הספר ולא לפעול מתוך דחף לשנות ולהרוס את כל מה שקיים, ללא בחינת כל הצדדים שנוגעים בדבר. ההתקדמות לפי התוכנית תתרום רבות לכל המעוניינים בדבר, הן המורים, הן התלמידים והן ההורים. ההתקדמות הנבונה היא זו שתאפשר להביא את השינוי המיוחל לתוך הארגון החינוכי.

להרחבת הידע והקריאה המעמיקה יותר מצ"ב המקור הביבליוגרפי המפרט את המודל המתואר.
Bates A. W., & Poole, G. (2003). Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass. Pp. 75-105

הילדות והטכנולוגיה

שלום לבלוג היקר שלי,
פוסטים רבים כתבתי על תרומתה של הטכנולוגיה בחינוך ועל הצורך בהכשרת אנשי החינוך להטמעת השינויים במערכת החינוך ועוד פוסטים רבים אחרים.
ברצוני לשתף אתכם באירוע קטן שהתרחש במשפחתי ועל התובנות שלי בעקבותיו.
בני בן ה- 6 עד היום היה אדיש לחלוטין לכל מה שקשור לאמצעי התקשורת השונים. לרוב הוא מעדיף לצאת לטייל, להיפגש עם חבריו בפארק השעשועים או לבקר בהצגה טובה. כמה גדולה הייתה שמחה בליבי, קיוויתי שכשיגיע לתובנות אוכל לעמוד לצדו להנחות ולהסביר, הרי אני לומדת תקשוב, לא?!
אולם, החיים נמשכים וכך בני גדל ומתבגר. והנה מצליחה אני לראות את ניצני האוריינות בכל הקשור לטכנולוגיה ולתקשורת. המקרה האחרון הצחיק אותי עד דמעות, מצד אחד ומאידך גרם למחשבות ולתהיות.
במה מדובר? מדובר בגילוי שעשה והוא האפשרות של צילום במכשיר הפלאפון שלי. בני מתלהב ומצלם כל דבר שזז והנה השבוע הייתי חולה וישבתי בבית.
בני החליט לצלם אותי ובטעות שלח את תמונתי (האיומה!!!) לחברתי אשר חשבה שזו נשלחה על ידי בכוונה כרצוני לשתפה בימים קשיים שאני עוברת. התמונה נשלחה וכך זו הייתה חדירה לפרטיותי!!! אולם זהו בני!!!
בעקבות האירוע התחלתי להרהר ולחשוב על ההשלכות של השימוש הלא מיומן והלא אחראי במכשיר כה נפוץ בימינו כפלאפון.
בני צילם אותי כמשחק ושלח בטעות את התמונה. השאלה היא מה היה קורה לו תלמיד היה מצלם את מורתו בפעילות זו או אחרת והיה מעלה את תמונותיה ליוטיוב או לפייסבוק!!! כאן זה באמת כבר חדירה לפרטיות!!!!
נשאלת השאלה האם זה מספיק להכשיר את המורים כיצד להחדיר את הטכנולוגיה למערכת החינוך? האם יש צורך (ואני חושבת שכן!!!) להכשיר את המורים להתמודד עם ההשלכות האפשריות של ה"שימוש הלקוי" בטכנולוגיה ולהבין מה המקום שהיא תופסת בחיי היומיום?
בנוסף אני רואה חשיבות בחינוך שניתן בבית ע"י ההורים בכלל ובכל הקשור לשימוש בטכנולוגיה בפרט. אני תפסתי את עצמי מהרהרת כיצד להסביר לבני הקטן את כל ההשלכות של האירוע? יש שיטענו שקיים פער בין הדורות בכל הקשור לטכנולוגיה- וזה נכון!! אולם אני קוראת להורים למצוא דרך בכדי להיות שם עם הילדים ולפקח עד כמה שניתן. הילדים שלנו הם דור טכנולוגי, אולם גם אנחנו חייבים להתעדכן בכדי להישאר סמכותיים עבור ילדינו.
אני מזמינה אתכם לצפות בסרטון הבא, אשר ממחיש הלכה למעשה מה לומדים הילדים של היום? הצפיה בסרטון מעלה שאלה האם אנו נוכל לדבר עם ילדינו בשפה טכנולוגית משותפת? ואם כן אז מתי? ההורים ואנשי החינוך חייבים להודות שהכוחות אינם שווים ונקודת ההתחלה הינה שונה. הילדים שלנו הם הדור הטכנולוגי מלידתם ואנו לא!!! העובדה הזו, לדעתי, היא ההכרחית והחשובה ביותר לתחילתו של כל תהליך ההטמעה!!!

תקשורת חליפית בחינוך המיוחד

שלום הבלוג היקר שלי,
השבוע צפיתי בסרטון מרגש במיוחד המתאר ילד בשם רוי הלוקה בפיגור שכלי ובשיתוק מוחין. הילד בסרטון אינו מדבר ולא מצליח להביע את עצמו ולהסביר את רצונותיו. ההורים והצוות החינוכי משתפים בפריצת הדרך בתקשורת עבור הילד, אליה הגיעו בעקבות המחשב . המחשב הוא הפה של הילד!!!!
ברצוני לשתף אתכם בסיפור שקרה בכיתתי בעקבות הצפיה שלי בסרטון. בכיתתי לומד נער בן 15, הלוקה בפיגור שכלי,מוגבל בגופו ולא מדבר. הוא יושב בכסא גלגלים ומתקשר באמצעות לחיצה על מכשיר פלט קולי בעלי מסרים שמוקלטים מראש ומצליח לענות ב"כן" ו"לא" לשאלות סגורות וספציפיות. יש לציין שלעיתים הנער מצליח להביע את עצמו כי הוא תלוי לחלוטין בשאלות שאנו, הצוות, שואלים אותו.
ומה קורה כשאין אנו מצליחים לשאול את השאלות הנכונות? כמה תסכול!!! כמה אכזבה ניתן לקרוא אז בעיניו של הנער!!!
אני ראיתי את הסרטון ופשוט "עורו עיניי" וחשבתי מה ניתן לעשות עבור הנער ש"כלוא" בתוך גופו ולא מצליח להביע את עצמו?! וכאן קרה החיבור בין הלימודים שלי במגמת תקשוב ולמידה לבין השטח - התלמיד הלא ורבאלי שיש לו הרבה מה להגיד ואינו מצליח.
הסרטון גרם לי לראות הלכה למעשה כיצד ניתן לשלב את המחשב בחיים האישיים של הילד וכך לאפשר לו לתקשר עם העולם!!! ומה עושים? התחלתי לגייס את הצוות המקצועי בבית הספר ופניתי לקלינאית תקשורת ולמרפאה בעיסוק. בנינו תוכנית פעולה לפיה התלמיד ילמד ללחוץ על מתג נוסף, מלבד זה שהוא כבר לוחץ עליו, בסנטרו שיוצמד לשולחנו בזרוע מיוחדת וזאת בכדי להפעיל מחשב עם תוכנה מיוחדת המכילה סמלים ותמונות של שפת התמונות והיא תקשורת תומכת חליפית.
הנה קצת הגדרות מויקיפדיה: תקשורת תומכת חליפית (תת"ח) – עזרים המספקים תקשורת מורחבת לאלה המוגבלים בדיבור או שאינם יכולים לדבר בצורה מילולית. תקשורת זו כוללת שימוש במחוות, אסטרטגיות תקשורת, עזרים כמו פנקס ועט וטכנולוגיה מסייעת אלקטרונית (כגון פלט קולי, מתגים שונים, מחשב, לוח תקשורת אלקטרוני) ושאינה אלקטרונית (כגון: לוחות תקשורת ידניים, כרטיסיות תקשורת). השימוש בתקשורת חלופית ותומכת מאפשר, באמצעות יישומי מחשב, לימוד וזיהוי תמונות וסמלים כמייצגי מילים, לפצות ולהקל על מגבלות הנובעות מקשיי התבטאות.
ניתן לקרוא בהרחבה על התקשורת תומכת חליפית בקישורים המצורפים:

http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2950/7417

http://wapedia.mobi/he/%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%9B%D7%AA

ולעיניינו... אין ספק שהמחשב עם כל האפשרויות נכנס למערכת החינוך הרגילה והמיוחדתהמחשב נותן את הזכות לתלמידים בחינוך המיוחד לדבר!!! המחשב הוא הפה שלהם!!!

אסון השרפה בכרמל בסימן הטכנולוגי

שלום לבלוג היקר שלי,
כמו רבים אחרים, גם אני מחוברת לטלוויזיה בימים שהשרפה משתוללת וממתינה בקוצר רוח לכיבואיה הסופי. התמונות והעדכונים מהשטח, הכתבות ממקומות שונים באזור וההודעות על הנספחים - כל אלה, אני בטוחה, קשים מאוד לכל עם ישראל.
והנה הודעה אחת שהעלתה חיוך קטן על פני וזאת בשיא הטראגדיה הנוראה מכל: הכתבה על "התקשוב באירוע השרפה". באחד ממבזקי החדשות נאמר על הסרטונים הרבים שהועלו ליוטיוב לתיעוד האירוע ע"י המונים והמונים. דובר על הרצון לשתף את האחר בתחושות ובחוויות אישיות... ואני חשבתי לעצמי איזה מקום מרכזי תפסו האינטרנט והמחשב בחיינו, וזה משום שגם בשעת טרגדיה יש אנשים שפונים לאינטרנט מתוך מניעים שונים, כגון: אחדים בחיפוש אחר נחמה ואחרים מחפשים אוזן קשבת ורוצים לחלוק ברגשות הקשים. נוסף על כל אלה יש בוודאי גם אנשים הרואים ברשת מקור לשיתוף ולהפצת מידע לכל דבר.
אני לא יכולה להתעלם מהעובדה שהשרפה משתוללת והפוסט שיצא לי הינו פוסט פחות לימודי, אבל המציאות שלנו עולה על כל דמיון והיא זו שמכתיבה את מהלך החיים.



כשחיפשתי את הסרטון להטמעה בבלוג, נתקלתי בסרטון הנוכחי וראיתי את מספר הצפיות בו. בהמשך התבוננתי בתגובות לסרטון ולהפתעתי נתקלתי בבקשות לשיתוף בתוכנה באמצעותה הופק הסרטון. מעניין, לא?!!!!!
אנשים נהרגו ויש כאלה שבראשם רק טכנולוגיה וטכנולוגיה!!!! כנראה שאכן, הטכנולוגיה, החקר והסקרנות הם מעל לכל!!!

לשרוד בעולם הדיגיטלי!!!

שלום לבלוג היקר שלי,
אחת המטלות "המקוונות" בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" אצל ד"ר נטע נוצר היה לחפש ברשת חומר אקדמי בנושא תיאוריית ההעברה והגדרת המונח, תוך מתן הדגשים לתיאוריות הלמידה השונות והדגמה מהשטח.
באחת ההרצאות נשמעו קולות המבטאים קושי בקרב הסטודנטים להתמודד עם המטלה. יש לציין שבעיקר הועלו קשיים על רקע ההתמודדות עם מטלת החיפוש ברשת.
בהקשר הזה ברצוני לשתף במספר משפטים שנגעו לליבי בעת קריאת מאמר של פרופ' יורם עשת במסגרת של קורס אחר: "לנוכח הפיתוח המהיר והנמשך של טכנולוגיות דיגיטאליות, בני אדם נדרשים ל'אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה' להשתמש במגוון הולך וגדל של מיומנויות טכניות, קוגניטיביות וסוציולוגיות לביצוע מטלות ופתרון בעיות ביומיום. מיומנויות אלה מכונות בספרות "אוריינות דיגיטלית" .
הקישור למאמר שלם: http://www.isoc.org.il/magazine/magazine4_6.html
אנו חיים בעידן הטכנולוגי ההולך והמשתנה כל הזמן. זהו עולם "חדש" בו טכנולוגיות המידע משנות את סביבתו המוכרת של האדם, מפיצות כמויות אדירות של מידע ומשנות את היחסים החברתיים בין בני האדם (רשתות חברתיות). בכדי לשרוד בעולם החדש ולהשתלב בו נדרש האדם למיומנויות חדשות. המיומנויות האלה הם ה"אוריינות הדיגיטאלית".
בספרות המושג הזה מכיל בתוכו חמישה סוגים של חשיבה:
- חשיבה צילומית - חזותית
- חשיבת שעתוק
- חשיבת מידע
- חשיבת מסתעפת
- חשיבה חברתית- רגשית
אני לא אפרט את כל סוגי החשיבה,זאת ניתן לעשות בקריאה עצמית בקישור המצורף, אולם אתעכב על אחד הסוגים היות והוא מחזיר אותי למה שהתרחש באחת ההרצאות בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה ", בו שתפו הסטודנטים את כל פורום הקורס בקושי שהתעורר במשימת איתור המידע ברשת.
הכוונה היא לחשיבה מסוג "חשיבת המידע" (אומנות הטלת ספק). המונח "חשיבת מידע" מתייחס למיומנויות קוגניטיביות שמשתמשים מנצלים במטרה להעריך מידע באופן נבון ויעיל. חשיבת מידע הינה מאין "מסנן": היא מזהה מידע שגוי ולא מאפשרת את חדירתו למערכת השיקולים של הלומד.
הסטודנטים, שהם אנשי הוראה, זקוקים להכוונה והקנייה של מיומנויות החיפוש ברשת, חשיבת המידע בבסיסה הינה החשיבה הביקרותית לגבי המידע.
מכאן ניתן להסיק שאין זו מיומנות מולדת ויש לרכוש אותה כפי שרוכשים אנו את מיומנויות הקריאה. אם ניתן את הדעת ונפתח את המודעות לנחיצות מיומנויות אלה (מכלול הנקרא אוריינות דיגטלית) בקרב הלומדים בכלל ובקרב אנשי החינוך בפרט, נוכל ללמוד וללמד אסטרטגיות למידה להתמצאות לא רק בטקסט כתוב בספר, אלא גם בטקסט המופיע ברשת.

המחשב בחינוך המיוחד

שלום לבלוג היקר שלי,
כפי שציינתי, זהו הסמסטר האחרון ללימודיי והנה נצבת אני עם חברותיי לספסל הלימודים, סיגי ואורנית, בפני מטלה מסכמת ושמה הסמינריון. מטרת העבודה הסמינריונית הינה ליצור ידע חדש אצלנו כלומדים, כסטודנטים במגמת תקשוב ולמידה ואולי אף לתרום את חלקינו בשטח.
והנה יוצאות אנו לדרך בנסיון לשנות משהו במציאות בבית הספר שלנו- החלטנו לחקור תהליך של שילוב משחק מחשב בבית
הספר לחינוך מיוחד, בית ספר בו אנו מלמדות.
ברצוני להקדים ולספר כי מזמן אני מחפשת דרכים לשלב את המחשב בכיתתי במסגרת לימודיי רכשתי את הידע והביטחון לעשות זאת נכון ומושכל.
והנה ההזדמנות לכך- ההזדמנות לשנות משהו בשטח,כך יתאפשר לי לתרום את תרומתי. יש לי הזכות להיות שותפה לתהליך ההטמעה של משהו חדש בבית הספר שלנו, אני אהיהחלק מקבוצה שתתעד ותוביל תהליך מדהים שבסופו של דבר, אני מאמינה, נוכל לגרום לשינוי, ולו קטן, בקרב צוות ההוראה בבית הספר.
אנו ננסה להפוך את המחשב, וליתר דיוק, המשחק הממוחשב, לחלק בלתי נפרד מהשיעור בכיתה. רבים רואים במחשב כלי הנאה עבור הילדים בלבד ולא מוכנים לקבל ולהודות בתרומתו העצומה לתהליך הלמידה. המחשב מאפשר יצירת הדזמנויות למידה מאתגרות ומגוונות, תוך השגת מטרות לימודיות. הוא תורם רבות לעיצוב דמותו של הלומד כלומד עצמאי.
לדעתי, בחינוך בכלל ובחינוך מיוחד בפרט על המחשב להוות חלק בלתי נפרד מהשיעור וזאת משום שבאפשרותו להוות תחליף ליכולות הלקויות של התלמידים או לשמש להם כאמצעי המסייע והמזרז את תהליך הלמידה. יש בכיולתו להוות אמצעי המשפר את המוטיבציה וההתמדה של הלומדים במטלה ומשום כך הוא מעשיר את כל תהליך הלמידה.
המחשב משמש כלי לימודי משמעותי עבור התלמידים, מעורר בהם עניין וסקרנות, מסייע להגברת המוטיבציה ללמידה וכן מסייע להגברת הזדמנויות לתקשורת ואינטראקציה הבין אישית.

מחקרים רבים מראים שלמידה משמעותית מתרחשת כשהתכנים לקוחים מעולמם הטבעי של הילדים. משחק מהווה אחד מהפעילויות המוכרות והמרכזיות השייך לעולם הילדים. הילדים מטבעם נוטים לשחק ולומדים באמצעות המשחק.

הלימוד דרך משחקי מחשב מעניין את הילדים הרבה יותר מאשר הדרך המסורתית של לימוד בעזרת ספרים ודפי עבודה. המשחקים הממוחשבים הלימודיים שינו את דרך לימודם של התלמידים, מכיוון שהמחשב הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בעידן המודרני. באמצעות המשחק המתוקשב ניתן ללמוד נושאים מורכבים ומופשטים אשר הילדים מתקשים בלמידתם ללא המחשב. מטרת המשחק לגרום ללומד לרצות לדעת ולגלות באופן עצמאי מידע נוסף על הנושא הנלמד.
כל היתרונות של הלימוד באמצעות משחקי מחשב מקבלים חשיבות רבה יותר בחינוך המיוחד.
כלי זה מאפשר תמיכה ופיצוי לאוכלוסיות של אנשים עם מגוון לקויות. בקרב אוכלוסיית הלומדים בעלי צרכים מיוחדים ניכרים קשיים במרבית תחומי החיים,כגון: קשיים קוגניטיביים, תקשורתיים, שפתיים, מוטוריים, הבנת נורמות חברתיות ותפקוד עצמאי יומיומי וכו'.
כלי זה מאפשר תמיכה ופיצוי לאוכלוסיות של אנשים עם מגוון לקויות. הוא מהווה אמצעי המשפר את איכות החיים של הפרט בכלל ושל האדם עם הצרכים המיוחדים בפרט ומהווה עבור אוכלוסיית החינוך המיוחד קרש קפיצה והזדמנות לקיום איכות חיים. הסרטון המצורף ממחיש הלכה למעשה את התרומה העצומה של המחשב והמקלדת המיוחדת עבור הילדה בעלת צרכים מיוחדים. הוא פותח בפניה עולם ומלואו ומאפשר לה לתקשר עם העולם, להביע את עצמה, לחפש מידע ברשת והכי חשוב לחוות את העולם הדיגיטלי כמו כל הילדים בגילה. אני חושבת שבאחריותם של אנשי החינוך בחינוך המיוחד לחפש דרכים בכדי לאפשר לתלמידים לממש את הפוטנציאל הטמון בהם, והמחשב בהחלט הוא אחת הדרכים לכך!!!

ושוב נפגשים עם סביבת הוויקי

שלום לבלוג היקר שלי,


הסימסטר בעיצומו וכבר נשכחה החופשה הארוכה שהייתה עוד לא מזמן...


וכמובן שהמטלות לא אחרו לבוא - המטלה הראשונה היא בקורס של ד"ר אלון הסגל "שיטות וכלי חיפוש מתקדמים". ד"ר אלון הסגל שוב הפגיש אותנו עם סביבת הוויקי, אותה הסביבה שכבר נתקלנו בה בסמסטר הקודם. המפגש הראשון עם הוויקי לא היה מעמיק ולא דרש מאיתנו העמקה לכל האשרויות הגלומות בה. הצלחנו לטעום, אולם על קצה המזלג, את יתרונותיה ואת מיגבלותיה של הוויקי.

והחשוב מכל לגבי הוויקי הוא ש'סביבת הוויקי מאפשרת שיתופיות בהבניית מידע', מתוך היותה ככזו, וזאת ראינו בתרגיל שערכנו בסמסטר הקודם. התרגיל התמקד בעבודה משותפת מקוונת כשהמטרה הייתה להגיע ליצירת התוצר השיתופי.

יש לציין שהמטלה לא היתה קלה עבור כל חברי הקבוצה, היות וזה דרש הבנה שהתוצר הוא אכן התוצר השיתופי ולכל אחד (לחברי הקבוצה וגם לאלה שאינם בקבוצה) יש זכות להתערב, לשנות, להוסיף, לתרום ולערוך. לכל אחד יש אפשרות להתערב ולהשמיט את דברי האחר לטובת התוצר הסופי.

והנה אני חוזרת לסמסטר הנוכחי, להזכירכם הסמסטר האחרון - ושוב המפגש עם סביבת הוויקי. המטלה בקורס היא ניסוח המושג מהעולם הטכנולוגי.

והפעם מה שעומד לנגד העיניים הוא התהליך שאנו עתידים לעבור, תהליך הבניית המושג, תוך הכרות מעמיקה יותר עם האפשרויות הטכנולוגיות של הוויקי.

הבחירה שלי נפלה על המושג "אוריינות דיגיטלית" וזה לא סתם. אני, כמורה לחינוך מיוחד, מכירה את המושג 'אוריינות' בהכוונה להוראה המסורתית. במסגרת המטלה בקורס המושג המוכר "אוריינות" יתחבר אל העולם הדיגיטלי וכך יקבל התאמה לעידן המודרני - הטכנולוגי.

במובן המסורתי ה'אוריינות' הינה היכולת לקרוא ולכתוב ובמובן המודרני 'האוריינות הדיגיטלית' הינה היכולת לקרוא, לכתוב ותקשב בסביבה חדשה, הסביבה עתירת הטכנולוגיה.

בפוסטים הבאים אשתף אתכם בפרטי התהליך שאני עוברת בבהניית התוצר השיתופי ששמו "אוריינות דיגיטלית".

המחשב בכיתה: בעד ונגד

שלום הבלוג היקר שלי,

לא יאמן, אך חיש מהר הסתיימה לה החופשה והנה עומדים אנו בפתחה של שנת הלימודים החדשה ובפתחו של הסימסטר החדשה ושמו: הסמסטר האחרון ללימודים לקראת התואר השני!!!

קשה להאמין שבעוד מספר חודשים יסתיימו הלימודים ואני אזכה בחזרה ביום חופשי בשבוע... וגם המון ידע חדש וחדיש
ומה קורה עד אז?

עד אז חוזרת שגרת ההרצאות (מדי יום רביעי), מטלות, עבודות ומבחנים.

ברצוני לשטף אתכם בשיחה שהתקיימה לפני אחת הישיבות עם עמיתתי לעבודה, מחנכת בכיתת הצעירים בבית הספר בו אני מלמדת ( להזכירכם אני עובדת בבית ספר לחינוך מיוחד עם ילדים הלוקים בפיגור שכלי).

דיברנו על טיפוח יכולת הבחירה של התלמידים ועל עידוד מעורבותם בשיעור. אחת הדרכים המאתגרות והמעניינות היא שילוב המשחק הממוחשב. להפתעתי תגובתה של המורה הייתה: 'המחשב הוא לא יכול להיות כלי למידה בכיתה משום שהתלמיד לא פעיל מול המחשב. המחשב מיועד להנאה ולא ללמידה'.

אני, כמובן, ניסיתי להסביר ולטעון את כל הטעונים האפשריים, כשחלקם הבנתי ולמדתי במסגרת לימודיי. ניסיתי להסביר שהמשחק הוא הכלי שמאפשר התקדמות אישית בדרך הכי חווייתית וטבעית עבור הילדים בכלל ועבור הילדים הקטנים בפרט. ניסיתי להבהיר שבאמצעות התאמת המשחק לתלמיד ניתן לחזור בדרך משחקית על החומר הנלמד ועוד הסברים כאלה ואחרים, אולם הכל לשווא.

ואז עברה במוחי מחשבה, שכנראה ישנם עוד מורים כאלה במערכת החינוך שחושבים בדרך דומה ולא רואים במחשב כלי לימודי בכלל. אם כך, למה להתאמץ ולהטמיע את שילובו בכיתה אם לא מאמינים בתרומתו. נשאלת השאלה, מה עושים? ובמקרה נתקלתי גם במאמר מעניין שיוכל לתת מענה לשאלה הזו.

המאמר נקרא "שילוב מחשבים ניידים בכיתה: עמדות, צרכים ופיתוח מקצועי של מורים למדעים" של קליגר, א', בן חור, י' ובר יוסף, נ'.

המאמר מציג ומתאר תוכנית ייחודית של שילוב מחשבים ניידים בכיתות משנת 2004 בישראל. במאמר קיים תיאור של מודל ייחודי לפיתוח מקצועי המורכב משלושה מעגלי תמיכה שניתנו למורים המשתתפים בתוכנית:
1. תמיכה לכלל המורים של התוכנית
2. תמיכה למורים לפי בתי הספר
3. תמיכה למורים לפי מקצועות הלימוד

המאמר מתייחס לגורמים אשר עלולים לסייע או לעכב שילוב התקשוב במערכת החינוך. אחד הגורמים האלה, הגורם המכריע ביותר, הוא תפקודם של מורים ועמדותיהם כלפי השינוי. המאמר מייחס חשיבות ללמידה ולהתפתחותם המקצועית של מורים. ההכשרה של המורים הינה קריטית להטמעת החידושים ולהובלת השינויים במערכת החינוך.

ראו זה פלא, המאמר מתייחס בדיוק לשאלתי מה עושים, בכדי להטמיע את המחשבים בכיתות ולגרום למורים להאמין בכך?

התשובה היא: הכשרה של המורים ופרסום הדוגמאות בבתי הספר שכבר הצליחו

הכנסת המחשבים לכיתות משנה את מהלך השיעור המוכר והמסורתי: המחשב מזמן הן למורה והן לתלמיד מצבים חדשים בכיתה הן בתחום התוכן והן בתחום ניהול הכיתה.

המחשב פותח מגוון רחב של אפשרויות למצידה בכיתה ומחוצה לה. חשוב לתמוך במורים שכבר מנסים לשלב את המחשבים בכיתות ובד בבד להכשיר את אלה שחוששים מסיבות כאל או אחרות.

להרחבת הידע ולקריאת המאמר מצב" הקישור:
http://telem-pub.openu.ac.il/users/chais/2008/evening/3_1.pdf

הערכה אישית מעצבת- קצר ולעניין

שלום לבלוג היקר שלי!
הנה נגמר הסמסטר השלישי ללימודי התואר השני שלי (לא יאומן!!! נשאר סמסטר אחרון!!!) ויחד איתו הסתיימה חופשת הקיץ. שנת הלימודים החדשה בפתח והעבודה בבית הספר מתחילה עם הרבה מרץ...
ומה חדש בבית ספרינו מבחינה טכנולוגית?! לא יאומן, אבל בכל כיתה יש מחשב ובמרבית הכיתות גם מסך ענק שנתלה על הקיר (מטעמי בטיחות). אולם אני לא בטחה שכל המורים יודעים להפיק את המירב מהאמצעי הטכנולוגי הזה ולשלבו כראוי בהוראה בכיתה. טרם הגענו למצב בו הפדגוגיה והטכנולוגיה צועדות זו לצד זו, אבל לדעתי כבר נראה האור בקצה המנהרה וקיימת תקווה.
ברצוני לשתף אתכם בשיחת מסדרון שנערכה עם המורה למחשבים בבית הספר בו אני מלמדת: המורה נדהמה לגלות כמה דברים מעשיים למדנו במהלך הסימסטר השלישי ובקשה הדרכה טכנולוגית. אני רואה בכך הצלחה רבה בעיקר ברצון לחדש משהו בעבודתה.
לאחר השיחה הרגשתי גאווה גדולה בעצמי ובידע שרכשתי הן הידע העיוני והן הידע המעשי!!!אני יודעת לבנות אתר שהוא מותאם לצרכי התלמידים שלי ב-html. לא יאומן!!! אני זוכרת כמה מבלבל וקשה היה השיעור של מר יאיר צדוק בתחילת הסמסטר!!! על מה דיבר? מה זה body? מה זה תגית? מי הזה editor? מה זה title?head? הכל נראה סינית ויפנית...
אולם עם הרבה תרגול וחזרה הצלחנו לבנות אתר בנושא חגי ישראל - חג פורים, אתר מותאם לצרכי תלמידינו!!! אני כבר חושבת כיצד ניתן לשלב את האתר בלמידה בכיתה וכיצד להמשיך את בנייה ואת שדרוג האתר בעתיד...
בנוסף, אני רוצה להדגיש כי כתוצאה מהסמסטר המעשי ביותר בלימודים (לפחות עד כה!!!) תפיסתי השתנתה מקצה לקצה ורכשתי כלים להערכה שונה של אמצעים טכנולוגיים, אתרים, משחקים ותוכנות שונות ומידת התאמתם לצרכי ההוראה השונים ולצרכי התלמידים השונים, בהם גם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. בנינו אינטראקציה מסוג משחק שמותאם לצרכים הפדגוגיים שלנו ולצרכי והיכולות של התלמידים.
בהזדמנות זו אני רוצה לאחל לכולנו שנת הלימודים תשע"א פוריה, יצירתית ומוצלחת!!!
שנה טובה ומבורכת לכל עם ישראל...

המורה כמפיץ החדשנות

שלום הבלוג היקר שלי,
במסגרת הקורס " שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים " החלטנו עם שותפתי אורנית להתמקד בנושא של הפער הדגיטלי בישראל. החברה הישראלית הינה חברה שמשלבת בתוכה עדות ומגזרים שונים, כגון המגזר הערבי.
בחיפוש אחר החומר לכתיבת העבודה נתקלתי במחקר מעניין שמדבר על "הפער הדגיטלי: השימוש באינטרנט בחברה הערבית".
המחקר עוסק בתיאור ובניתוח של מצב השימוש במחשב ובאינטרנט בחברה הערבית בישראל. אחת המסקנות של המחקר היא שככל שההכנסה וההשכלה עולות, כך עולה גם שיעור האימוץ של האינטרנט. ממצא זה ע"פי המאמר עולה בקנה אחד עם תיאוריית הפצת החדשנות, לפיה בעלי מעמד סוציו-אקונומי גבוה הם מאמצים מוקדמים לחידושים.
המושג "תיאורית הפצת החדשנות" גרם לי לשוטט ברשת ולחפש הבר ופרוט וכצפוי נתקלתי במידע רב בנושא והחלטתי לשתף אתכם ולהביא את גילויי בפוסט.
תיאורית הפצת החידושים של רוג'רס (Rogers, 2003 ) מתייחסת לחידוש עצמו, לתהליך ההפצה והאימוץ שלו ולקבוצה שהחידוש מופץ בה. התיאוריה מתמקדת בסדרת גורמים המשפיעים על אימוץ או על דחייה של טכנולוגיות או של רעיונות חדשניים בידי הפרט או הקבוצה.
התיאוריה של רוג'רס מתארת חמש קבוצות של מאמצי חידושים לפי משך הזמן שעובר ממועד המצאת החידוש ועד לאימוצו:
1. חדשניים (innovators)
2. מאמצים מוקדמים (early adopters)
3. הרוב המקדים ( early majority )
4. הרוב המאחר (late majority )
5. מאחרים באימוץ (laggards).
לפי התיאוריה, לתהליך ההפצה של כל חידוש יש צורת האות האנגלית S: הפצה איטית בתחילתו, הפצה מוגברת בשלבי הביניים, ובסופו – הפצה איטית בקרב אחרוני המאמצים. רוג'רס טוען כי הנורמות והערכים התרבותיים (כגון שמרנות, דתיות וליברליות) משפיעים על אימוץ החידוש יותר ממאפייני הפרט (כגון גיל והשכלה), כמו כן הוא טוען שאנשים בעלי מציב חברתי-כלכלי גבוה יותר מאמצים את החידוש מוקדם יותר וכי לגיל אין כל השפעה על שיעור אימוץ החדשנות.
האם יורשה לי לא להסכים עם רוג'רס (קצת חוצפה מצדי,לא!!!), הרי אנו עדים לכך שתלמידינו הם המאמצים הטכנולוגיים הראשונים. נשאלת השאלה, מדוע ,לטענתו של רוג'רס, לגיל אין השפעה על שיעור אימוץ החדשנות?! ההסבר היחיד שיש לי הוא כי התיאוריה של רוג'רס הינה משנת 2003 והיום אנו בשנת 2010, לכן בחלוף 7 שנים השתנו פני הדברים ואולי הגיע זמן לערוך מחקר חדש ולהגיע למסקנות חדשות!!!
אם כך, סיכמנו שיש לנו תלמידים חדשניים (בניגוד לתאורייה של רוג'רס!!!) ומה עם המורים?!
והנה קראתי מודל של שרי, שהינו ההרחבה של מודל רוג'רס, שרי ועמיתיה (Sherry et al, 2000 ). הם חקרו והסיקו כי יש להרחיב את המודל של רוג'רס על מנת לפרט את התהליך המערכתי בו מתפתחת חדשנות בהוראה. הם פיתחו מודל של שילוב חדשנות, המתאר תהליך ספיראלי בעל חמישה שלבים, בו עוברים המורים משלב הטירון עד לשלב המנהיג. בואו נכיר את השלבים ונחליט היכן אנו, כאנשי החינוך, נמצאים.

1. המורה כלומד: מורה זקוק לזמן למידה של מיומנויות חדשות, כדי שיוכל לפתח אסטרטגיות הוראה המשלבות טכנולוגיות מידע. כאן יש להדגיש את החשיבות של למידת עמיתים והשתלמויות רחברות משתתפים.

2. המורה כמאמץ חדשנות: המורה מתחיל ללמד בשילוב הטכנולוגיה ומשתף את העמיתים בלקחים ומסקנות. בשלב זה חשוב לספק תמיכה טכנית ופדגוגית בפיתוח חומרי הוראה מתוקשבים ע"י עמיתים מיומנים.

3. המורה כלומד שותף: בשלב זה המורה מתמקד ביצירת קשרי גומלין מבוססים בין תוכנית הלימודים לבין התכנון שלהם בסביבה מתוקשבת. מורה הנמצא בשלב זה זקוק לסדנאות וחומרי למידה מקוונים כדי לשפר את המיומנויות שלו בשילוב הטכנולוגיה בהוראה.

4. המורה כמאשר או כדוחה את החדשנות: בשלב זה מורים מפתחים מודעות לתוצרי הביניים של שילוב הטכנולוגיה בהוראה ותרומתם ללמידה. הם מתחילים להפיץ לקהלים רחבים דוגמאות עבודה של תלמידיהם. שלב זה הוא קריטי מבחינת הקבלה או הדחייה של החדשנות הטכנולוגית על ידי המורים. האם השימוש בטכנולוגית מידע תורם לתחושת סיפוק עצמי של מורה מההוראה שלו? האם זה תואם לחזון של המורה ביחס ללמידה והאם זה תורם ללמידה של תלמידיו? האם השקעת המאמץ של מורה בפיתוח מיומנויות חדשות משתלמת ל אל מול ההוראה המסורתיתו? החוקרים מדגישים את הצורך בתמיכה מנהלית ותגמולים למורים המפתחים בשלב זה של אימוץ הטכנולוגיה.

5. המורה כמנהיג: בשלב זה מורים מנוסים מרחיבים את תפקידיהם לכיוון מחקר, המתבונן בעשייה, באיסוף מידע, בשיתוף עמיתים בניסיון ובהכשרה של עמיתים טירונים. שרי ושות' ממליצים לקדם את המורים הנמצאים בשלב זה על ידי תגמול/תקצוב של הוראה משותפת בסדנאות, פינוי זמנם של מורים מנוסים לצורך אימון עמיתים ויעוץ, הקצאת זמן מובנה להובלת דיונים וסדנאות ברשת ועוד.

אני מציעה שוב לכל אחד שקורא את הפוסט להחליט לגבי עצמו באיזה שלב הוא נמצא בתהליך של אימוץ החדשנות ושילובו בהוראה. אני כבר בחנתי את עצמי והגעתי למסקנה שאני נמצאת רק בשלב השני - מורה כמאמץ החדשנות וכפי שנראה דרך ארוכה עוד לפניי. לעומת זאת, רבים מעמיתיי בכלל ואלה שמלמדים בבית הספר בו אני מלמדת בפרט נמצאים עדיין בשלב הראשוני של רכישת המיומנויות הטכנולוגיות. אני אשמח לעמוד לצידם להסביר ותמוך בכדי לאפשר לעמיתותיי סיפוק עצמי וחדשנות ולתלמידינו התקדמות חווייתית ומהנה יותר. יחד נוכל לעבור את כל התהליך המהנה של אימוץ החדשנות ואולי עוד נגיע לשלב החמישי , מי יודע...

מצ"ב הקישור למאמר על תאוריית אימוץ החדשנות: http://portal.macam.ac.il/ArticlePage.aspx?id=2558

ממשק - אין זו אגדה

שלום הבלוג היקר שלי,

הסמסטר השלישי נמשך ובמהירות בזק מתקרבים אנו לסיומו- לא יאמן שרק התחיל החופש הגדול והסמסטר השלישי והנה כבר מרגישים את סופו ויחד עם זאת את סיומה של חופשת הקיץ (למי שהיתה כזו בכלל)...

אני זוכרת את השיעור הראשון בקורס "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" ובו גב' גלית בן צדוק דיברה על פיתוח אינטראקציה ועל כתיבת מסמך אפיון. בתחילת הסמסטר הדברים נשמעו הזועים למדי: בחירת הנושא, סוג האינטראקציה, תכנון הממשק, מטרות ועוד כל מיני שיקולים פדגוגיים אחרים שחייבים לקחת אותם בחשבון בתכנון האינטראקציה.

התהליך לא היה פשוט כלל וכלל!!! הכרנו את בעלי תפקידים השותפים לעבודה- מי זה הגרפיקאי ומה תפקידו ומי זה בכלל המתכנת ומה תפקידו בכוח?!

אט אט ובעזרתה של גלית התקדמנו אנו בתכנון האינטראקציה הראשונה שלנו לתלמידים המיוחדים שלנו. המשימה הראשונה הייתה לעצב את הממשק של האינטגרציה.

שאלתי את עצמי מה זה בכלל הממשק?! מילה מצחיקה למדי, לא?! נכנסתי לאינטרנט כדי למצוא את פרושה ומה גיליתי?

מסתבר שקיים ויכוח באקדמיה העברית לגבי המילה מה נכון יותר "ממשק" או "מנשק".

"האקדמיה החליטה לפסול את המילה "ממשק", כתרגום למילה האנגלית interface, ולהעדיף על פניה את המילה "מנשק" או "מישק". ממשק או מנשק של תוכנה הוא אוסף הדרכים שבהן תוכנה אחרת יכולה להתקשר איתה. בפרט, "ממשק המשתמש" הוא האופן שבו התוכנה מתקשרת עם האדם המשתמש בה.", כך טוען האתר לשפה העברית.

נשאלת השאלה האם על המשתמש לנשק את המחשב האישי שלו לפני שמתחיל לעבוד?! נכון שהמחשב הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו וכן הוא חלק בלתי נפרד ממשפחתינו, אבל לנשק זו הגזמה, לא?! נשיקות זה לא רע כמובן, אבל האם "מנשק המשתמש" זה לא קצת מוגזם?

האתר מציג את האירוניה שבחשיבה של האקדמיה העברית ומדגימה זאת כך : "נראה האקדמיה לא חשבה על זה עד הסוף. למשל, על הפועל השימושי מאד: "להתממשק עם..". בנוסח, התכנית שלי צריכה להתממשק עם התכנית שלך. האם האקדמיה באמת מצפה שהתכניות יתמנשקו זו עם זו או ינשקו זו לזו? "

הכותב מסכם בכך שאומר "אני לא חושב שהמילה ממשק היא רעה כל כך."

ראיתם כמה מסובך להחליט איזה שם בעברית לתת לקשר שבין אדם למחשב ומה שקשה עוד יותר הוא להחליט כיצד ה"ממשק" הזה ייראה בכדי שבסופו של דבר הגרפיקאי, המתכנת והמפתח (לא יאומן, אך במקרה הזה זה אנחנו!!!) ייצרו איטנראקציה שמתאימה לצרכי הלמידה בקרב התלמידים שלנו, כל צוות וקהל היעד שלו.

ראו כמה קשה לקבוע ולהחליט על שם חדש בעברית לתופעה ישנה למדי- שימוש של האדם במחשב . מקווה שהחשיבה על דרכי ההטמעה של הטכנולוגיה במערכת החינוך תהיה עניינית ומהירה יותר מהויכוח שקיים באקדמיה העברית לגבי קביעת השם לקשר בין אדם לתוכנה/מחשב.

לעיון בכל הכתבה הנה הקישור:
http://www.safa-ivrit.org/form/minshak.php

להתחבר אל העולם הטכנולוגי...

שלום לבלוג היקר שלי,

היום אחרוג ממנהגי ואשתף אתכם בתהליך שאינו אישי,אלא תהליך שעברה חברתי לעבודה.

מאז ומתמיד נמשכתי אל האמצעים הטכנולוגיים השונים ומאז שהתחברתי לאינטרנט ממש "התמכרתי". באחת השיחות שניהלתי בכיתתי על נפלאות המחשב והאינטרנט שאלה אותי חברתי לעבודה, אישה כבת 60, מבוגרת בגילה, אך צעירה בנפשה ובליבה: למה צריכים את הדבר הזה?! מה זה נותן?! מהמשפט הזה התחיל סיפור האהבה בינה לבין המחשב.

חברתי במהרה רכשה לעצמה מחשב אישי ואת כל האביזרים הנלווים, התחברה לאינטרנט והדבר המרגש ביותר הוא שהיא פנתה לעזרתו של אחד המורים בבית הספר, בחור צעיר בעל ידע רב בתחום המחשב, בעל סבלנות והכי חשוב רצון לחלוק ולשתף אחרים בידע שברשותו.

חברתי נפגשה עם המורה הצעיר באופן עקבי מדי שבוע ושאבה ממנו את כל אשר יכל ללמדה ולא רק אותה , אלא בן זוגה של חברתי הצטרף גם הוא להרפתקאה החדשה. חברתי ובן זוגה היו תלמידים מצטיינים: הם רשמו את הפקודות השונות, תרגלו את אשר למדו ב"שיעורים" והכי חשוב שאלו הרבה שאלות.

אני זוכרת שבתחילת הדרך חברתי לא ידעה כלל כיצד מקלידים במחשב, כיצד סוגרים את המסך ומורידים שורה.

כיום, ראו זה פלא, היא גולשת בכל מיני אתרים, מורידה סרטים ומוזיקה, משחקת במשחקי רשת, שולחת מיילים לכל העולם (גם אני מקבלת ממנה טונות של מיילים!!!!!!) , משוחחת עם כל העולם באמצעות סקייפ, צורבת דיסקים ומארגנת את המידע שברשותה בתיקיות.

מהשיחות שלי איתה, עולה כי בזכות המחשב היא מחוברת אל העולם הגדול ומתרגשת מכך מאוד. לטענתה, עכשיו היא מבינה כמה מידע נחשף בפניה והיא גם ב"עניינים" כמו כל ה"צעירים".

הדוגמה הזו של חברתי ממחישה הלכה למעשה כיצד אנשים בכל הגילאים(גם גיל 60 הוא גיל שכבר אפשר להתחיל...) יכולים ללמוד את נושא הטכנולוגיה במידה ומבינים את היתרונות שבו ויש המון יתרונות (כמובן שגם לחסרונות חייבים לתת את הדעת).
לדעתי, אנשי החינוך אין בידיהם הזכות להסס, אלא מחובתם ללמוד את כל נושא הטכנולוגיה בכדי להטמיע אותה במערכת החינוך.

אנשי החינוך לא יכולים לבחור לא ללמוד, משום שעליהם להיות "מחוברים" לעולם החדש בכדי להיות רלוונטיים לתלמידיהם. החבור לעידן החדש ייעשה רק באמצעות הטכנולוגיה.

מורים ואנשי החינוך!!! קומו! שנסו מותניים! צאו להרפתקאה וחוו עולם חדש, מעניין ומרגש!!!

מדיניות התקשוב בישראל

שלום לבלוג היקר שלי,
בשיעור האחרון בקורס "שילוב טכנולגיות תקשוב ולמידה: היבטים בינלאומיים" דיברנו על מדינת ישראל ועסקנו בבמידיניות התקשוב במערכת החינוך. ד"ר חגית מישר-טל הציגה ארבעה שלבים הבאים:
שלב א'- 1978-1969: שלב הגישוש, תהיה, חיפוש. שלב זה מאופיין בהעדר כיוון של המידיוניות וההתייחסות למחשב בהקשר של "מדעי המחשב".
שלב ב' - 1978-1985: לימוד המחשב כמקצוע בעל יסודי ותחילת פיתוח ההוראה נעזרת המחשב CAI בחינוך היסודי (מערכת תוא"ם, מט"ח).
שלב ג' – 1986-1994: גיבוש מדיניות כוללת (ועדת פלד, ועדת הררי, תוכנית המחשוב הראשונה מח"ר 98.
שלב ד' - 1994- היום: הקמת מסגרות להגשמת מדיניות התקשוב הלאומית: תוכנית התקשוב 1, 2, 3, 4
נשאלת השאלה, מהם מרכיבי תוכניות התקשוב במדינת ישראל?
מרכיבי תוכניות התקשוב בישראל כוללות:
תשתיות פיסיות – הכשרת חדרים, קווי חשמל קווי תקשורת וכל הנחוץ להשמה והפעלה תקינה של המחשבים.
הצטיידות – רכישה והצבה של מחשבים ותוכנות לימודיות בבתי הספר והגנים. המטרה להגיע לעמדת מחשב לכל 10 תלמידים, ועמדה אחת לכל גן ילדים. בחלק מבתי הספר מונהגת תוכנית של מחשב לכל חמישה ילדים.
הטמעה פדגוגית – הכשרת עובדי הוראה ופיתוח תהליכי הוראה-למידה בסביבה טכנולוגית.
כפי שניתן לראות למידיניות התקשוב במדינת ישראל עבר פורה ומפותרל, הכולל מספר שינויים משמעותיים שבדרך. אולם, כפי קצב ההשתנות הינו איטי למדי וזאת בעידן המודרני כשהשינויים הטכנולוגיים מתרחשים במהירות בזק.
ובינתיים מעט מן תאור המצב העכשווי של מערכת החינוך בישראל:
במסגרת הקורס של ד"ר חגית מישר טל נחשפנו לנתונים ההשוואתיים העדכניים ביותר פשורסמו בממצאי המחקר הבין-לאומי SITES (Second International Technology in Education Studies), אשר נערך בשנת 2006 ב-22 מדינות, ובהן ישראל. ממצאים ראשונים ממחקר זה פורסמו במרס 2008.
"במחקר עלה כי שיעור בתי-הספר בישראל שבהם יש מחשבים המשמשים את התלמידים למטרות הוראה ולמידה עלה מ-85% ב-1998 ל-96% ב-2006 – נתון המצביע על עלייה במידת הנגישות הכללית של תלמידים למחשבים בבתי-ספר בישראל. עם זאת, בחינת הנתונים המלמדים על מידת הנגישות בפועל העלתה כי רק בשליש מבתי-הספר בישראל הושג יחס של 1:10 בין מספר התלמידים למספר המחשבים – היעד שהציב משרד החינוך – ואילו ברבע מבתי-הספר היחס אף עלה ליותר מ-1:20. על-פי המחקר, מצב תשתיות המחשוב הביא לדירוג של ישראל בשליש התחתון של רמת התקשוב בקרב המדינות שהשתתפו במחקר.
במחקר עלה כי מאז 1998 חלה הרעה בנגישות תלמידים למחשב בבתי-הספר בישראל (למשל, הוכפל מספר בתי-הספר שבהם היחס הוא יותר מ-1:20) ולכן דורגה ישראל בתחתית הדירוג בנוגע למידת השיפור בתשתיות בעשור האחרון. כמו כן, רכזי התקשוב בבתי-הספר בישראל שהשתתפו בסקר דיווחו כי בכ-40% מבתי-הספר הציוד מיושן ולא מספיק להוראה, וכמעט 60% מהמנהלים ציינו שיש חשיבות רבה בהקטנת מספר התלמידים לכל מחשב בבית-הספר (כלומר להגדיל את מספר המחשבים בבית-הספר)."
מה זה אומר? האם זה אומר שהפדגוגיה מכשכשת בזנבה של הטכנולוגיה במקום להוביל את השינוי?! מתי הקערה תתהפך על פיה? לדעתי, נחוץ גוף מיוחד אשר יפקח ויעקוב אחר ההתפתחויות הטכנולוגיות, יהיה זה שישקול את שילובן במערכת החינוך ויקבע באיזה אופן.
אני, כמובן, ממתינה בקוצר רוח להטמעה אמיתית של הטכנולוגיה במערכת החינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט ואף מוכנה לקחת חלק בתהליך ההטמעה.

שילוב הוויקי בכיתה - יתרונות וחסרונות...

1. שלום לבלוג היקר שלי,
   השבוע הנושא הפופולארי ביותר בבלוגים של עמיתיי ללימודים היה נושא של סביבת הוויקי. תחילה אמרתי לעצמי שאני לא אכתוב על הוויקי בשום פנים ואופן, היות וכבר כתבו רבות על כך לפני. אולם הנה צחוק הגורל...
   שוטטתי לי ברשת בחיפוש אחר חומר מעניין בנושא שילוב הטכנולוגיה בחינוך.
2. והנה ראו זה פלא!!!

נתקלתי וקראתי כתבה מעניינת למדי של ד"ר אברום רותם- שילוב למידה ועשייה פדגוגית שיתופית באמצעות וויקי.

בתמונה המצורפת מחבר המאמר מסתת באבן מידע אודות וויקי, שלכאורה הוא ניתן לשינוי בכל עת על ידי כל אחד, ובעצם חרוט באבן - שמור לדראון לתפארת עולם- בגירסאות הנשמרות של דפי הוויקי - היסטוריה.

המושג וויקי מוגדר במאמר ככלי המאפשר יצירת מידע שיתופי, בשיתופיות עם קבוצת משתמשים המונים אחד עד אינסוף, כלומר, כל העולם ואשתו. הוויקי הוא מצבור דפי ווב באתר ייעודי שניתנת בהם הרשאה לעריכה, להוספה ולהשמטה לכל משתתף בו.
באופן זה מוזנים תוכן ומידע על ידי קבוצת משתמשים של אדם אחד ועד אין-סוף אנשים, נערך אין-סוף פעמים על ידי חברי הקבוצה, וכך בתהליך אין-סופי מזדכך המידע ונעשה איכותי ואמין יותר.
רציונל הוויקי
שיתופיות בהבניית מידע. כל אדם מוזמן לתרום מהידע האישי שלו למאגרי מידע ייעודי מקוון המצוי ברשת והנגישות אליו מתאפשרת באמצעות הרשת. ניתן לתרום פריט מידע חדש, לערוך פריט מידע קיים, להוביל וליזום הבניית מידע חדש שטרם החלה, להצטרף להבנייה כזו שכבר החלה וכ'ו.
איזה פרטי מידע? כל מידע שעולה על הדעת ושניתן לביטוי בטקסט דיגטאלי באופן שגם האחרים יבינו אותו וימצאו בו שימוש אישי.
כל אחד מוזמן להוסיף, לשנות, לערוך, להוסיף ולהשמיט ככל שעולה על רוחו.

המאמר מתייחס למאפיינים של וויקי אשר יאפשרו וכבר מאפשרים את שילובו בכיתה:

1. עבודה שיתופית ("קולוברציה" - Collaboration ) אולטימטיבית. כל אחד מקבוצת המשתמשים יכול לקרוא, לעדכן, ליזום הוספת מידע נוסף וכד', תוך כדי אינטראקציה עם האחרים סביב נושאים ממוקדים ומוגדרים היטב בתוכן הדפים.
2. ניהול פשוט- הוספה, השמטה ועריכת תוכן פשוטים ומידיים. סביבת הוויקי בעלת עיצוב פשוט, ניתנת אפשרות לשילוב תמונות וקבצים ללא הגבלה. ניהול דפים פשוט (שינוי שם, הערבה, מחיקה, עדכון,תאפשר איתור כפילויות, איתור דפים שלא מופנים מדפים אחרים ועוד) , הגנה בפני שינויים בדפים נבחרים.
3. היסטוריה - שמירת כל הגירסאות של כל דף באתר, עם אפשרות שחזור של גירסא קודמת בכל עת.
4. דפי שיחה (שיח מקוון) צמודים לכל דף – דיון מקוון ממוקד וענייני לכל דף באתר.
5. ניהול הרשאות – הרשאות עריכה ועדכון, קריאה, הגבלה מקומית לקבוצות דפים לעריכה
6. מעקב אחר עדכניות המידע המוכנס באמצעות מעקב אחר " שינויים אחרונים", עדכון אישי על כל שינוי שנעשה בדפים נבחרים מראש ועוד.
המושג "עדכניות" הכוונה למועד בו המידע התווסף או נערך שוב'. תכונה זו חשובה ביותר להערכת תרומת כל לוומד בוויקי כתה.
7. ניווט מוסדר בתפריטים מובנים לצד ניווט חופשי שאיכותו מותנית במנהלי האתר ודרך הפעלתו, הפעלת דרכי התנהלות המשתמשים המורשים, ודרכי עדכונו.


8. דף אישי לכל משתמש – דף בו המשתמש יוצר דף אישי לצד מקום לאינטראקציה מידית איתו בדף/ דפי השיחה הצמוד.
9. עקומת למידה קטנה. השתלטות על הכלי בזמן קצר יחסית לכלים דומים. הן של מנהלי האתר והן של משתמש מן השורה.

יתרונות השימוש בויקי:

1. שיתוף מידע וידע אישי בארגון / קבוצה ייעודית סביב עניין מסויים

2. יצירת תוכן שיתופי, בעקרון על ידי אינסוף משתמשים פעילים, באופן מעשי על ידי קבוצת משתמשים ייעודית נבחרת / מפוקחת על פי החלטת מנהלי האתר.

3. הוראה ולמידה כמו גם ניהול הלמידה. קונקרטית – כלי למידה שיתופית אולטימטיבי, לצד כלי ביטוי אישי שקוף ואוטנטי. החיבור המנצח של הקצוות בכל תהליך למידה: תהליך אישי/ פרטי/ אינטימי הנשען על תהליך למידה שיתופי – הסינגריה של קבוצת הלמידה המרוממת ותורמת לכל לומד באופן אישי.

חסרונות וטענות
1. אמינות המידע באתרים הפתוחים לכל ללא בקרה הולמת.

2. עורך (מס' דפים) מוגבל

3. פתוח לכל – אי אפשר להכניס מידע חסוי אישי או קבוצתי.

דרכים לשימוש בוויקי להוראה

- וויקי כיתה - סביבת עבודה כיתתית בסביבה מקוונת. פעילויות של למידה אישית ושיתופית המורכבות מהבנייה שיתופית של מידע, כמו גם ביטוי אישי.

- תוצר אישי - טכנולוגיית הוויקי לתלמידים מאפשרת בקלות ובפשטות: (1) לכתוב; (2) לערוך; (3) להגיש את התוצר הלימודי באופן מידי כשכל שלוש הפעילויות האלה מתבצעות בקלות, שלמורים מתחילים היא נראת קלות בלתי נסבלת.

- עריכה קבוצתית - אחת הדרכים ליישום תוצר לימודי משותף היא לתת לכל קבוצה דף ויקי שעליו יכתבו את העבודה שעליהם להגיש בסיום התהליך.

- דרכי יישום - סביבת הוויקי נוחה לאיסוף מידע מקבוצה של תלמידים ולריכוזו בגלל הקלות שבה ניתן לערוך דף ויקי

- לימוד השפה ושיפורה - הסביבה המקוונת היא סביבה המרחיבה את אפשרויות לימוד השפה. ניתן לנצל את סביבת הוויקי כדי ללמד כתיבה ושפה, ולא להשלים עם העיוות המתרחש בשפה כתוצאה מהתקשורת המידית בסביבה מקוונת.

המאמר נלקח מאתר שקישורו מצורף:
http://avrumrotem.com/avrum-S/wikikita/

אין ספק שהמאמר מוסיף את הפן התיאוריתי על ההתנסות המעשית שמתרחשת בהרצאות בכיתה. שניהם יחד משתלבים בכדי לאפשר לנו, אנשי החינוך, הכרות והתנסות עם כלי העבודה החדש וזאת במטרת שילובו בעבודה. המאמר של דר" אברום רותם מדגים את השילוב המעשי של הוויקי שכבר נעשה במספר בתי הספר ובמספר ארגונים ברחבי המדינה.

תתעדכנו...

"לחנך אותם או להרגיז אותם..." (מרק פרנסקי, 2007)

שלום הבלוג היקר שלי,
השבוע הרגשתי כמו בימי הבניים, מנותקת מכל העולם וזאת רק משום שהייתה תקלה בתשתיות של בזק באזור מגוריי ולא הייתי מחוברת לרשת.
לשמחתי אני ממשיכה לעבוד בקייטנת בית הספר וזה אומר שבהפסקות ישנה אפשרות להתחבר לאינטרנט!!!! ברגעים אלה הרגשתי שאני שוב בעניינים, שוב בשליטה!!!
והנה כעבור 6 ימים התקלה תוקנההההההההההה והאינטרנט חזרררררר!!!
מהרגע הזה חיי חזרו לקדמותם. משנכנסתי לבלוגר נתקלתי בפוסט מעניין למדי של סיגי שכתבה על השיחה בפארק השעשועים בנושא גיל החשיפה של הילדים למחשב.
בני בן ה-6 לא משחק במשחקי מחשב ומעדיף לשחק במגרש המשחקים, לבקר חבר או לצפות בסדרה אהובה בטלוויזיה. בני רואה אותי ימים ולילות במחשב, אולם אין הוא מגלה עניין בכך ואני מצידי לא לוחצת וממתינה להיענות מצדו. כשהצורך יהיה ממשי אשמח להדריך,להנחות ולחשוף אותו למחשב לכל היתרונות לצד הסכנות הטמונות בו.
בנוסף, בעקבות הפוסט של סיגי חשבתי על המצב ונזכרתי בשיחת סיכום עם הגננת של בני, שנערכה בתחילת החופש הגדול ובה היא מתארת מצב של מתיחות בין ילדי הגן סביב המחשב היחיד.
כששוטטתי באינטרנט נתקלתי בכתבה מעניינת למדי שמתייחסת לתפקיד המבוגרים בחינוך הילדים, ילדי מאה ה- 21 שיהיו מסוגלים לתפקד בעולם עתיר הטכנולוגיה.
הסרטון קורא לציבור המבוגרים להתעורר ולפעול לפני שיהיה מאוחר והילדים לא יזדקקו לנו!!!! עלינו, המבוגרים והמחכנים, להסתגל (אם טרם עשינו זאת) ולאמץ את כל החידושים הטכנולוגיים בכדי לא להישאר מאחור. הסרטון מדגיש שעלינו להשקיע בפיתוח הכלים החדשים מצד אחד ומצד שני לדאוג שילדינו יידעו כיצד להשתמש בכלים ובפיתוחים החדשים האלה. חייבים להכין את התלמידים לכך ולהכין אותם בבית הספר!!! דור העתיד רוצה ללמוד עם אמצעים טכנולוגיים כאלה שייצרו את עתידם.



עלינו המבוגרים מוטל התפקיד החשוב ביותר: ללמד ולהנחות את הילדים כיצד לתפקד בסביבה הטכנולוגית החדשה, להנחות בעיבוד מידע, ללמד לשתף ובעיקר לאפשר להם התנסות בטוחה.
אני שמחה שנפלה בחלקי הזכות ללמוד תקשוב ולמידה דווקרא עכשיו בכדי להפוך לאשת חינוך ולהורה בעלת הידע והכישורים המתאימים להנחייה ולהדרכה של תלמידיי ובבוא העת גם של ילדיי הפרטיים.

המציאות הטכנולוגית החדשה או הרפורמה החינוכית בפנלנד

שלום הבלוג היקר שלי,
שנת הלימודים הסתיימה והנה חופשת הקיץ בפתח. המטלה הראשונה בסמסטר קיץ הייתה מטלה במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה- היבטים בינלאומיים". התבקשנו לפתוח חשבון בויקי, להתחלק לקבוצות וליצור מסמך שיתופי בעקבות קריאת מאמר.
את החשבון פתחתי ללא היסוס וקושי, אולם במהרה למדתי שבסביבת ויקי כל הקודם זוכה.
ולמה הכוונה?!
הכוונה היא לכך שהעבודה בויקי הנה שיתופית ומלבד היתרונות יש לכך גם חסרונות. הדוגמה לכך היא הרישום של חברי הקורס למטלה, למאמר.
כאן המקום לציין שכל המאמרים היו באנגלית והשוני ביניהם היה אורך המאמר, שהתבטא במספר העמודים. חברי הקבוצה מהרו להירשם למאמרים הקצרים ואלה שהיו זרזים הצליחו בכך, כאשר האחרים נתקעו במערכת ורישומם לא נקלט.
אני וקבוצתי קיבלנו אחד המאמרים הארוכים יותר והתחלנו במטלה.
דרך הרישום (פרט קטן!!!) תחילה הכעיסה ואף הפריעה לי,אולם בהמשך גיליתי סביבת למידה נחמדה מאוד שמאפשרת עבודה בשיתופיות להפרייה והשלמה הדדית.
וברצוני לשתף אתכם במאמר מעניין שקראתי במסגרת הקורס על מידיניות לאומית המקשרת בין רפורמות חינוכיות מבוססות טכנולוגיה לבין התפתחות כלכלית וחברתית.
המאמר :

לKOZMA, R. (2005) National policies that connect ICT-based education reform to economic and social development Human Technology

רוברט קוזמה במאמרו סקר את הספרות בהתפתחות כלכלית, רפורמות וטכנולוגיות חינוכיות במטרה לזהות גורמי גידול המשפיעים והמושפעים ע"י התפתחות כלכלית וחברתית ולרפורמות חינוך מבוססות טכנולוגיה. המאמר מציג שלוש מדינות: סינגפור, פינלנד ומצריים.
אתייחס לפינלנד משום שהמדיניות החינוכית שלה הרשימה אותי מאוד. בנוסף ממוקמת פינלנד במקום הראשון בין הישגי התלמידים במדעים ובקריאה בגיל 15 ובמקום השני במתמטיקה (מבחני PISA).
פינלנד הינה מדינה של 5.2 מיליון אנשים, כש 93% מהם פינים. הפער בין ההכנסות בעשירון עליון והתחתון הינו מהנמוכים בעולם והוא 5.6 %. פינלנד אימצה גישה מערכתית, לפיה כל שכבות החברה עובדות יחד לקראת החזון המשותף, פיתוח מציאות חברתית משותפת. מערכת החינוך בפינלנד הינה מבוזרת.
- כל בית ספר כותב את תוכנית הלימודים שלו, תוך שיחות בין המורים לקהילה (הורים).
- לבתי הספר והמורים יש סמכות לבחור בחומרי הוראה המתאימים לתוכניות הלימודים שכתבו.
- אוטונומיה גבוהה למורים ומורים בעלי כישורים מקצועיים גבוהים.
- התלמידים, כלומדים אוטונומיים, יכולים לבחור בחינוך מכוון קריירה.
- פיתוח הלמידה, תוך התייחסות לשיתוף הפעולה, סגנון למידה אישי, קשיי למידה, גישות רב מקצועיות ללמידה.
- הלמידה נתפסת כתהליך אישי וקהילתי של יצירת ידע, מיומנויות ותהליך מכוון מטרה.טכנולוגיה נתפסת כמערכת תמיכה
בייצור ידע ושימוש בו.
- תפיסת הלמידה כתהליך שנמשך כל החיים.
קראתי את הדברים וחשבתי :"איזה כיף למורים בפינלד!!!" התוכניות הן מותאמות לבתי הספר וזאת משום שמי שכותב אותן הם המורים שמכירים את כל מה שמתרחש בכיתות, מכירים את הקשיים מבפנים. בתי הספר בפינלנד מחנכים תלמידים אוטונומיים שבהמשך ישתלבו בשוק העבודה ויתרמו מכישוריהם למדינה כולה.
ולעניינו!!!
בפינלנד יצאה לפועל "תוכנית חברת הידע" שמקדמת את השימוש בטכנולוגיה כלי הוראה. מטרתה של התוכנית להחדיר את המחדשבים לבתי הספר, לחברם לאינטרנט ולהכשיר את המורים להשתמש בטכנולוגיה זו ככלי הוראה.
את המאמר ניתן לקרוא בקישור הבא:
http://www.humantechnology.jyu.fi/articles/volume1/2005/kozma.pdf

לאור הנאמר במאמר נשאלת השאלה האם זה אפשרי לקחת את המודל המוצלח של פינלנד ולהעתיק אותו על מערכת החינוך בישראל?
והתשובה היא שכנראה שאין הדבר פשוט כפי שהוא נשמע. יש לקחת בחשבון את הגורמים הכלכליים והחברתיים של מדינת ישראל, את ההיסטוריה והתרבות שלנו ולחשוב על רפורמה חדשה שמתאימה לנו!!!!!
והכי חשוב לא להיכחש אל העובדה שהעידן המודרני כבר כאן, הוא כאן יחד עם הטכנולוגיה והאפשרויות האין ספור שלה- מה שנשאר הוא לקחת את הדברים, ליישם ולהתקדם!!!!
חשבו על זה...

הטכנולוגיה... החלום או המציאות?

שלום לבלוג היקר שלי,
הנה סיום שנת הלימודים בפתח, מסיבות, שיחות סיכום והשגרה החדשה והמאתגרת בלימודים!!! השנה עברתי תהליך מאתגר של חשיפה לכלים טכנולוגיים שונים, המשימות השונות עודדו וחיזקו את אמונתי ביכולותיי הטכנולוגיות וכך התחזקה בי האמונה שאכן הטכנולוגיה הנה חלק בלתי נפרד מחיינו ולצערי לא כך המצב במערכת החינוך בכלל ובחינוך המיוחד בפרט. אחת המטלות בסמסטר הקודם הייתה תכנון יחידת לימוד מתוקשבת!!!
לאחר הרהורים החלטנו יחד עם שותפתי לתכנן יחידה לתלמידינו המיוחדים... כן, כן... לתלמידי החינוך המיוחד, תלמידים הלוקים בפיגור שכלי והמתפקדים ברמות פיגור בינוני עד קשה. הדבר אינו קל ודרש המון התלבטויות והמון חשיבה. לבסוף אני גאה בתוצר שקיבלנו ולא רק גאה. אני מאמינה שלמידה מהסוג "החדש", למידה שמשלבת מחשב , יכולה להישתלב בקלות בבית ספרינו.
והנה לאחר פרסום קטן והצגת התוצר הסופי בפני המדריכה הפדגוגית של בית הספר ובפני קלינאית התקשורת אני חושבת לצאת לדרך בכיתתי הקטנה. ברצוני לתכנן יחידת לימוד מתוקשבת לכיתתי ולאפשר לצוות הכיתה להתקרב אל המחשב בכדי לצמצם את ה"אנאלפהביתיות המתוקשבת" ולקדם את התלמידים. רק חשבתי ווהנה הפלא... לקראת סוף השנה כבר קיבלתי את המחשב החדש לכיתתי ויחד איתו את המסך הגדול אשר יאפשרו למידה קבוצתית ופרטנית לתלמידיי.
שלב הבא ואני מאמינה שיגיע במהרה הוא החיבור לאינטרנט!!! בבית ספרנו כבר הורחבה רשת החיבור לאינטרנט ממחשב אחד למספר מחשבים בתוך הכיתות. התלמידים נהנים מהסרטונים העדכניים והזמינים בכל מיני נושאים כיתתיים ואישיים. המחשב הינו כלי אדיר המסייע והמשפר את הלמידה!
בחיפושיי ברשת נתקלתי בסרטון המתאר את שילוב המחשב והטכנולוגיה המסייעת בארצות הברית בתוך מערכת החינוך ו"הזלתי ריר." כמה אפשרויות!!!! כמה יעיל ומאפשר!!! מכאן השמיים הם הגבול.
המחשב מאפשר להעצים את הצרכים האישיים של כל תלמיד ותלמידה ולא רק בחינוך המיוחד.
ולגבי ארצנו הקטנטונת... אין עומדת השאלה האם בכלל לשלב את המחשב במערכת החינוך, אלא השאלה היא מתי ואיך?

אני מציעה להתבונן בסרטון ולחשוב על מערכת החינוך שלנו. אולי באחד מן הימים החלום האמריקאי יהפוך למציאות הישראלית בכל הנוגע למחשב ושילובו בחינוך.

יוצאים לדרך... בונים אתרים

בלוג היקר שלי שלום,


החופשה עברה ונגמרה חיש מהר והנה שוב מתחילה השגרה, שגרה שכוללת בין היתר את הלימודים. הסמסטר השלישי עומד בפתח, סמסטר הקיץ שבעיני הוא הסמסטר הקשה ביותר. אין כוונתי ללימודים, אם כי קל זה לא יהיה כלל וכלל. אני מתכוונת לעובדה שהסמסטר הוא סמסטר קיץ... קיץ... קיץ... החופש הגדול והמיוחל כבר בפתח ופתאום יש המון מטלות.
מאידך, אין ספק שהסמסטר יהיה מעניין, מאתגר ומורכב כאחד ווכוונתי היא לכל הקורסים החדשניים והרציניים וביניהם הקורס של מר יאיר צדוק.

הקורס של מר צדוק יחשוף אותנו לטכנולוגיות שיאפשרו בהמשך לבנות אתר שיוכל לשמש אותנו לצורכי עבודה ולמידה. אני אבנה אתר?! לא יאומן כיסופר?!?!

בינתיים השיעור התחיל ומר צדוק החל את הרצאתו, אולם תחילה הכל נשמע לי כמו סינית!!!!!! ישבתי וחשבתי האם אני בקורס הנכון או שמא טעיתי בחדר. ישבתי ותחילה לא הבנתי כלום ממה שהתרחש סביבי בשיעור. אולם לזכותו של מר יאיר צדוק יאמר, לאט לאט (לאט מדי לטעמי) הדברים החלו להתבהר והבנתי מה רוצים ממני ובמה מדובר. ליתר הדיוק מדובר בשפת ה- html, שפת סימון התגיות בעלת קידוד בינלאומי אחיד שמשמשת לבניית האתרים באינטרנט. וזה לא הכל!!!!! לקראת סוף השיעור, לאחר התרגול המייגע, הצלחתי לכתוב בשפה הזאת. ומה כתבתי?! לאחר אין סוף סימנים ואותיות, סוגריים וסמלים כתבתי מילה אחת והחשובה מכל: "שלום".

ומהן ההשלכות? יצאתי מהשיעור גאה מאוד בעצמי, הרי הצלחתי לכתוב משהו בשפת ה- html ואולי בעתיד הקרוב (מר יאיר צדוק מאמין בכך בכל ליבו ואני טרם, אם בכלל) אצליח לבנות אתר משלי שישמש אותי לצרכי העבודה.
בינתיים פה ושם אני רואה את האותיות HTML ומבינה שהכוונה לשפת הסימנים, שפה אותה אלמד לעומק במשך הסמסטר הנוכחי.

הסרטון בהחלט עושה חשק ללמוד את ה- HTML.
נו טוב, הזמן יעשה את שלו ואנחנו נחכה ונראה מה ייצא מכל זה. דבר אחד אני יודעת בבוודאות- קל הסמסטר לא יהיה!!!

אנשים טובים באמצע הדרך... אנשים טובים מאוד...

לא יאומן,אך הנה אנחנו נמצאים במחצית הדרך.
חלפו והסתיימו להם חיש מהר שני הסימסטרים
מלימודי התואר השני שלי!!!!
הזמן חלף מהר ואני רכשתי ידע חדש בנושא התקשוב. אבל בעיקר וזה מה שחשוב אני לומדת לשאול שאלות ולהרהר לגבי דרכי שילוב הטכנולוגיה בחינוך.
לא יאומן,אך רק לפני כשנה לא העזתי לחשוב שבחינוך המיוחד,התלמידים יכולים ללמוד באמצעות המחשב והאינטרנט.
וכיום, בחלוף השנה, נוספו לבית הספר שלושה מחשבים חדישים, ולא רק המחשבים,אלא החשוב מכל החיבור לאינטרנט.תלמידינו לומדים לגלוש,להאזין לשירים בפודקאסט ולצפות בסרטים ביוטיוב.
בנוסף הכרתי אנשים חדשים שהפכו לעמיתיי ללימודים, אליהם אני יכולה לפנות בבקשת עזרה ותמיד אמצא אוזן קשבת ונכונות לעזור.



יותר מכל ברצוני לשתף בהרגשת הגאווה בחבריי ללימודים וזאת בעקבות הצגת המחקרון שבמסגרת הקורס "משחקים מתוקשבים" בהנחייתה של ד"ר מיקי רונן. כל קבוצה הציגה את שאלת המחקר שלה אשר נבדקת, המשחק/המחולל הנבחר וכמובן את אוכלוסיית היעד. המטלה הייתה לערוך מחקרון בכיתת/קבוצת התלמידים בשילוב משחק ממוחשב ולהגיע לממצאים ולמסקנות בהתאם לשאלת המחקר ששאלו לפני כן.
הקבוצות שתפו בתהליכים שעברו, בהתלבטויות שחשו ובהתלהבות שנבעה מההתנסות בשטח!!!!כמה מגוונים המחקרונים של עמיתותיי!!!!!שאלות המחקר מאתגרות ומענינות, המשחקים שנבחרו יצירתיים ומוצלחים ןכמובן שהתלמידים הם אלה שיוצאים נזכרים בכל הטרחה וההמולה!!!
בסוף המפגש שאלה ד"ר מיקי רונן את שאלת השאלות: מכיוון שהמחקרונים כה מעניינים,מלמדים ותורמים ללומדים מדוע לא עושים זאת בתדירות גבוהה?!?!?!?!
התשובה פשוטה למדיי- כל עוד הטכנולוגיה תתפס כמאיימת במערכת החינוך השינוי לא יתחולל או ליתר דיוק יהיה ניקודתי למדי!!!
מורים זכרו כי הטכנולוגיה הינה מסייעת לכם ולא מכבידה עליכם!!!

העידן המודרני גם בחינוך המיוחד...

שלום הבלוג היקר שלי!
הפעם אשתף בחוויה יוצאת מן הכלל שהיתה לי והפעם עם תלמידיי. אני מחנכת כיתה בבית ספר לחינוך מיוחד ועובדת עם תלמידים הלוקים בפיגור שכלי ומתפקדים ברמות הנמוכות.
במסגרת הקורס "משחקים מתוקשבים" אצל ד'ר מיקי רונן נחשפתי לקריטריונים ונקודות הסתכלות חדשות כהשפיעו עליי בבואי לבחור ו/או לבנות לתלמידי משחק לימודי. התכנים גרמו לי לפתח מידה ניכרת של ביקורתיות למשחק המתוקשב ובעקבות כך לבחור במשחקים איכותיים יותר, להשתמש במחוללים חדשים שנחשפתי אליהם ולתכנן משחקים חדשים התואמים את יכולתם של התלמידים.
ביום שישי האחרון ערכנו פעילות משותפת לשתי הכיתות בנושא "הפרה והחלב" לקראת חג השבועות המתקרב. עמיתתי הכינה שיעור המשלב מחשב כשבחלקו הראשון התלמידים צפו במצגת ובחלקו השני התנסו בהכנת שוקו.
כאן ברצוני לשתף ברגשותיי המעורבים איתם יצאתי מהשיעור.
מצד אחד - יש מחשב חדש בכיתה כשהוא מחובר לרשת ונגיש לתלמידים. יש לציין שעד לפני כחודש אף אחד לא חלם על כך כלל וכלל והטענה שרבצה הייתה ש"התלמידים לא קוראים אז אין להם צורך במחשב ובאינטרנט." היום אני גאה כי כל הכיתות בשכבת הבוגרים (שלוש כיתות) קיבלו מחשב חדש לכיתה שמחובר לרשת. בסוף השיעור ראיתי כיצד אחת התלמידיות דואגת לכבות את המחשב ומפגינה שימוש מושכל,אף בלתי צפוי (לפחות מבחינתי) בעכבר. היא ידעה בדיוק היכן ללחוץ ובאיזה רצף לבצע את כיבוי המחשב וסגירת התוכנה!!!!
ואלה תלמידים שלא יודעים קרוא וכתוב!!!! אז אכן יש צדק בעולם ותלמידים אלה קיבלו את המחשב לכיתה!!! זוהי הכנה אמיתית לחיים- הרי בוגרינו ישתלבו בהמשך בעולם המודרני שמחוץ לכתלי בית הספר והעולם המודרני = שימוש במחשב!!
אולם מצד שני, שילובו של המחשב בשיעורים טרם נעשה באופן מושכל, ממוקד ושוטף. התכנים והנקודות שנחשפתי אליהם בקורס של ד'ר מיקי רונן טרם מיושמים בשטח. הדוגמה לכך היא השיעור המתואר בו עשתה המורה שימוש במשחק ממוחשב בתוכנת פאור פוינט שלא מותאם מספיק לצרכי התלמידים וחבל!!! בשיעור הזה הרגשתי כי לתלמידים אין שליטה מספקת בהפעלת המצגת והצפייה הייתה פאסיבית למדי. יש לזכור ולהדגיש כי העידן בו המורה הינו בעל ידע בלעדי נגמר והיום עליו לתפוס מקום של מנחה ומדריך וזה תקף גם בחינוך המיוחד!!!
תלמידינו מסוגלים ליותר ממה שאנו מאפשרים להם!!! עלינו לשחרר ולסמוך עליהם!!! אני רואה את תפקידי העתידי בבית הספר כאחת המובילות לשינוי וגורמת לפיתוח העמדות כלפי השימוש במחשב ובאינטרנט בקרב תלמידינו!!!

אין כמו למידת עמיתים ועבודת צוות

שלום הבלוג היקר שלי!

היום הלחץ, התיסכול, היאוש, הסיפוק והגאוה התערבבו להם יחד!!!! נשמע מסובך ומסורבל, אולם ככה זה במציאות החדשה שלי ושמה 'מציאות הלימודים' והמציאות, כידוע, עולה על כל דמיון.

אחת המטלות הזוגיות בקורס "טכנולוגיות תקשוב ותקשורת למידה" הינה המטלה המאתגרת, המעניינת והמלחיצה והיא תכנון יחידת לימוד מתוקשבת בסביבת למידה בשם: hilearn. לקח לי שבוע ללמוד לבטא את המילה ושבוע נוסף להבין מה האפשרויות השונות שמוצעות בה.

להחליט על אוכלוסיית התלמידים להם מיועדת התוכנית, לקבוע את יעדי ההוראה, להחליט על התוצר הסופי - כל אלה נקבעו חיש מהר. הדבר לא יכול היה להיות אחרת, הרי אני מורה וזהו תפקידי לתכנן ולבנות תוכניות מיוחדות עבור התלמידים. לכך השקעתי זמן וכסף ולמדתי לעשות זאת במשך 4 שנים בסמינר ובנוסף רכשתי וצברתי נסיון הוראה בשטח. בת זוגתי,אורנית, מרפאה בעיסוק, מלומדת ובעלת נסיון רב גם היא.

והנה מטלה פשוטה מבחינה פדגוגית וקשה מבחינה טכנולוגית!!!!! לרוב אני די מפרגנת לעצמי בכל הקשור לטכנולוגיה, לכן הייתי בטוחה לחלוטין שאתבגר בקלות על החלק הזה והמטלה תזרום. גם שותפתי אורנית חזקה בכל הקטע הטכנולוגי.

וכפי שכבר כתבתי- המציאות עולה על כל דמיון!!!!!!!

המדריך למנחה נכתב במהרה, המדריך לתלמיד נכתב במהירות גם הוא כשמשולבים בו סמלי תקשורת מיוחדת - תקשורת חליפית ותומכת (עוד אסביר על כך בהמשך!!!). אפילו המצגות כבר מוכנות, מצגות מותאמות לתלמידים, משלבות קול ותמונה.

ומה לא מסתדר? נחשו?

הקטע הטכנולוגי!!!!!! עמלנו ועבדנו ללא הרף שעות על גבי שעות על שילוב המצגת בתוך פריט הידע והכל לשוא!!!! המצגת עולה כשהיא צבעונית, אך חירשית ודוממת.

אנחנו לא מוותרות ושוב ושוב אנו מחקנו את המצגת והעלינו שוב, מחקנו והעלינו. הכל לשוא!!!

כמובן שנעזרנו בחברותינו ללימודים: דורית הפנתה אותנו למדריך שהכינה עם לאה, סיגי הסבירה, תמכה ולמומחה קרוב משפחה לקבל הסבירים פנתה. ניסתה מביתה את המגת לעלות- סיגי מצליחה ואנחנו תקועות!!!

לבסוף פניתי לנעמי שאת הבעיה לפתור ניסתה והסבירה כיצד לקשר צליל למצגת. את הצליל למצגת לקשר הצלחנו,אולם לעלות אותה ל hilearn טרם.
לא נוותר ונמשיך להתעקש, הרי אנו לא "נכשכש בזנבה של הטכנולוגיה",אלא להפך הפדגוגיה מובילה והטכנולוגיה מסייעת!!!

הודות לעזרתה של סיגי סיימנו את המטלה הראשונה עבוד תלמידינו, שכוללת את מדריך למנחה, המדריך לתלמיד והמצגת.

הרגשה נהדרת לדעת שתמיד יש למי לפנות ותמיד יעזרו, יתמכו ויעודדו.

תודה רבה לכל הנוגעים בדבר.

אינטרנט -מאגר מידע בלתי פוסק

שלום הבלוג היקר!
אינטרנט זהו מאגר מידע בלתי פוסק, לטוב ולרע!!!
מה הינו עושים בלי האינטרנט?! אין זו שאלה פשוטה וקשה מאוד להשיב עליה במיוחד בעידן המודרני שלנו. לפני שנים ספורות עוד דגלתי כי אין לי צורך בחיבור וכל דבר שאני צריכה ניתן למצוא במקום אחר, כולל ספריה וספר!!!! הדבר בהחלט היה נכון בשנים עברו,אולם היום?!?!?! האינטרנט הוא מאגר מידע בלתי פוסק, נגיש ונוח לשימוש... ברגע שאני צריכה מידע כלשהו, כגון: איש מקצוע, הופעה, אטרקציה לילדים ועוד אני פונה ללא היסוס לרשת ותמיד מוצאת שם המון הצעות לנושא חיפושיי.

אולם, לאחרונה התחלתי להרהר והגעתי למסקנה כי אני משתמשת רשת לא מיומנת מספיק, כלומר חסרות לי מיומנויות חיפוש יעילות של המידע ברשת.
ואיך הגעתי למסקנה הזו?!
כאחת המטלות בקורס "משחקים מתוקשבים" עליי להגיש מטלה קבוצתית שכוללת חלק תיאוריתי באנגלית ובעברית. נשאלת השאלה: "מה הבעיה כאן?!" לכאורה אין שום בעיה, אולם השקענו עם חברותיי זמן רב בחיפוש החומר העיוני והמאמרים האמפיריים המעשיים והכל לשוא!! חיפשנו מאמר שיעסוק במוטיבציית הלומד במשחק לעומת דף עבודה, מאמר שישוואה בין מטיבציית הלומד במשחק לימודי ממוחשב לבין עבודה בדף העבודה השגרתי. ולכאורה הרשת עמוסה במאגרי המידע, במאמרים ובכל מיני כתבי עת. בנוסף בהרצאה האחרונה הציגה ד"ר מיקי רונן מאמגרים מידע באנגלית ובינהם מאגר לחיפוש חומרים אקדמיים: http://scholar.google.co.il/ וגם כתבי עת מקוונים בנושא הנלמד http://sag.sagepub.com/.

אולם, אין קול ואין עונה, טרם הצלחנו לאתר משהו שתואם את צרכינו ועוד בעידן שהמידע הופך להיות שיתופי!!! טרם הרמנו ידים וויתרנו, בטוחה שנמשיך להתאמץ ולחפש.

והנה בעודי כותבת פוסט זה שוטטתי ברשת ונתקלתי בפרסום מענין ביוטיוב, הקלטה של יום עיון מיוחד שהתקיים בארץ בנושא מידענות וחיפוש מידע ברשת וכותרתו מושכת למדי: "היה מנוע? על חיפושים ואבדות ברשת". צפיתי ללא הפסקה (הקלטה ארוכה !!!) ופשוט זכיתי.





הרי אמרו חכמינו: "שום דבר לא עומד בפני הרצון ומי שמתאמץ ומתמיד מצליח."

חייבים לזכור ולא לשכוח...

שלום בלוג היקר שלי!
הימים מתחלפים, השבועות עוברים והנה הגענו לתקופה עצובה מהולה בשמחה, וכוונתי היא ליום השואה, ליום העצמאות וליום היזכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה.
בימים עצובים אלה קיבלתי מחברתי מייל ובו אתר מחודש של יד ושם: http://www.yadvashem.org/hp_he.htm
ואני התרגשתי כפליים: ראשית ברכתי על כך שנפלאות הטכנולוגיה פרצו גבולות והגיעו למוזיאון כה חשוב לכל האומה ובנוסף האתר נפתח גם בשפה הרוסית ועצם כך קיימת כעת אפשרות גישה נוחה יותר עבור ניצולי השואה דוברי השפה.
האתר נוח להתמצאות, משלב קטעי קריאה, קטעי וידאו, סיפורים אישיים, מאגרי שמות של ניצולי השואה, חסידי אומות העולם, תכנים חינוכיים וסיורים וירטואליים.
אני דור שלישי למשפחה נוצלת שואה משני הצדדים ומאז שאני זוכרת את עצמי הנושא דובר בבית. סבתי ז"ל תמיד חזרה ואמרה שאת השואה חייבים לזכור פן נשכח!!
האתר משלב את הסיור הווירטואלי בתערוכות השונות במוזיאון ואני מוצאת שזו אחת הדרכים ללמד וללמוד על הנושא בכיתות.
בשוטטי באתר זה צפיתי בסיור וירטואלי מודרך בשם : "כאן ביתי - ניצולי השואה בישראל". התערוכה מציגה את נצולי השואה שעלו לישראל והצליחו להמשיך בחייהם ואף תרמו רבות לחברה הישראלית. אחת הדוגמאות היא לאה גוטליב- נצולת שואה שהקימה ליין בייצור בגדי ים שנשארו באופנה עד היום הידועים בשם "גוטקס".



אכן חייבים לזכור פן נשכח!!!!!

המשימה הושלמה!!!!!!

לא יאומן כיסופר!!!! כבר יומיים אני שוברת את הראש ומנסה לפתור שתי תעלומות מאתגרות למדי: כיצד לשלב את הדלישוס בבלוג ומהי הדרך לערוך את רשימותיי בעזרת התוויות.
המהות ברורה בהחלט, אך הביצוע הטכנולוגי אינו פשוט כלל וכלל.
אני מאמינה בכל ליבי שאסור לוותר, אלא יש להתמיד ולהתעקש.
והנה לאחר מאמצים והתייעצויות רבות הצלחתי!!! הצלחתי לשלב את הדלישוס בבלוג שלי וכעת ניתן לצפות ברשימת המועדפים שלי, אולם לא רק. נעזרתי באורנית, עמיתתי ללימודים, והצלחתי לערוך את הרשימות שלי לפי נושאים - התוויות.
מסתבר שזה נוח והשד בהחלט לא כל כך נורא!!!!
מעניין מה צופן לו העתיד במגמת תקשוב ולמידה?! לאילו כלים עוד נחשף ומה שהכי חשוב הוא מה עוד נדרש לעשות?!
נו טוב... נחייה ונראה...

תקשוב כהשתלבות בחינוך המיוחד

פניתי ללמוד תקשוב במטרה לשפר עבור תלמידיי הלוקים בפיגור שכלי את הלמידה בכותלי בית הספר ואולי לספק להם כלים להמשך דרכם בחברה ובקהילה.
אחת המטלות בלימודיי היתה למצוא ברשת סרט שקשור לנושא הלימוד- תקשוב. כמעט מייד מצאתי את הסרטון המצורף. זהו סרט שמציג ילדים בעלי צרכים מיוחדים ומסביר כיצד המחשב מאפשר להם לחוות את העולם, "להשתייך" לחברה ולמצות את הפוטנציאל שלהם. לדעתי, המחשב בחינוך המיוחד מייצג את ההווה והעתיד גם יחד. בעזרת ההתאמות המיוחדות,כגון: מקלדות מיוחדות, זרועות , ג'ויסטיקים ועוד יכולים הילדים להרגיש שייכים ואף לתרום לחברה את חלקם . הודות למשאבים המיוחדים המטרה מושגת והילדים בעלי צרכים מיוחדים מקבלים הזדמנות להיות כמו כולם, לתפקד באופן טוב יותר ולהשתייך לחברה למרות הקשיים והמגבלויות.

הסרט מדגיש כי אכן שום דבר לא עומד בפני הרצון!!!!! המחשב הכרחי גם לתלמידי החינוך המיוחד ואפילו נחוץ להם עוד יותר מכל ילד אחר.
מקווה אני שאתרום את חלקי בכך.

הכל הולך ולאט לאט מסתבך...

חופשת הפסח חלפה והתפוגגה כלא הייתה והנה החיים חוזרים לשגרתם המבורכת. שגרת החיים שלי מגוונת מאוד: העבודה, הילדים וכמובן הלימודים. הגיע היום הראשון של הלימודים שלאחר החופשה הקצרצרה והמיוחלת כל כך!!!
היום הראשון לאחר החופש,והנה המשימות לא אחרו לבוא!!!!
הראשונה שפתחה את הבוקר הייתה פרופסור מיקי רונן - הבוקר החל והנה ההסבר על פרויקט הסיכום. התבקשנו לחפש משחק לימודי מתאים לתלמידינו ואם אין כזה (ואין!) התבקשנו להכין אחד כזה שיתאים באמצעות מחולל המשחקים, אותו יש למצוא ברשת!!!!
אני עובדת עם תלמידים הלוקים בפיגור שכלי ומתפקדים ברמות הנמוכות, לאוכלוסיות האלה לא קיימים משחקים ברשת וכל משחק חייבים להתאים באופן מדוקדק. התלמידים מגלים קשיים מוטוריים וקוגניטיביים. אני מתקשה מאוד להתאים לתלמידיי משחקים מוכנים ונאלצת לבנות ולעשות כאלה בכוחו עצמי.
זהו אתגר גדול לבנות להם משחק מקוון!!!!! מעניין מה ייצא מכל זה?
לא מספיק המשחק, אותו חייבים לבנות, חייבים עוד להוסיף את החלק התיאורתי וכמובן את החלק המעשי. לתת לתלמידים לשחק במשחק שנכין... מאתגר ומעניין. והנה השאלות כבר מתרוצצות, המחשבות רצות, שפע רעיונות והעבודה מתחילה.
לא מספיק זה והנה מתקבלת משימה נוספת, משימה אישית "קטנת היקף" - שחקו במשחק שבתוך מסמך המטלה ונתחו אותו.
ממש עמוס!!!!!!!!!!
הלכה ד"ר מיקי רונן ובאה ד"ר גילה קורץ, מרכזת המגמה. גילה מדברת על הבלוג, על יחידת הלימוד המקוונת, מראה פרטי ידע מעניינים של עמיתיי ללימודים, מדברת על הדילישוס ועוד על כל מיני דברים מעניינים, אבל הראש כבר לא קולט.המחשבות על הפרויקט של מיקי מתרוצצות והנה עוד משימונת: פתחו חשבון ב- yahoo.
גילה מסבירה על דלישוס ואני חושבת על האוכל, הרי זוהי שעת הארוחה והמונח מזכיר משהו טעים. אולם לא ולא!!!! אין זה שייך לעולם האוכל כלל וכלל!!!!! זה שייך לארגון המועדפים שלי, מדובר על מידת החשיפה שלי אל מול כל הקוראים בבלוג שלי!!! לא הספקתי להסתגל לעובדה שישי לי בלוג ושכולם יכולים לקרוא את רשומיי והנה עוד מכה - עכשיו כולם יידעו מה אני שומרת במעודפים.
אין מה לעשות ואני פועלת לפי ההנחייות המפורטות- פותחת חשבון ב-yahoo, נרשמת והנה מתחילה לארגן את רשימת המועדפים שלי.
למרבה הפלא ההרשמה עברה באופן חלק ואפילו הצלחתי לשמור מספר כתובות בדלישוס שלי. הכלי באמת נחמד,אולם כיצד אצליח להכניס את הדלישוס לבלוג שלי, זה עדיין לא ברור לי. אנסה להתמודד, הרי אחר הכל אני לומדת תקשוב, לא?!
השיעור נגמר, המחשבות מתרוצצות ואני חושבת ממה אתחיל?!
מעניין מי זה היה שאמר שלימודים לקראת התואר השני זה לא נורא!!!!!!

ההתחלות הן קשות...

פותחים בלוג...

בלוג?! מה זה בכלל בלוג?
השאלה הזאת נשאלה לראשונה במסגרת שיחת הכרות עם ד"ר גילה קורץ, מרכזת מגמת תקשוב ולמידה בלימודי תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים.

התשובה שקיבלתי וההבטחה ש"נלמד לנהל בלוג" נראו רחוקות למדי. והנה, כרעם ביום בהיר אחד, באמצע הסימסטר השני, התבקשנו לא רק לפתוח את הבלוג האישי, אלא גם לנהל אותו.
מאז שסיימתי את לימודיי לתואר הראשון בחינוך מיוחד במכללת גורדון בחיפה ידעתי בוודאות כי אלמד לקראת התואר השני וההחלטה הינה עניין של זמן...

רק שניה!!! כיצד הגעתי בכלל ללימודי התואר השני?!
עם סיום הלימודים וקבלת התואר הראשון בחינוך בהתמחות בחינוך המיוחד עסקתי בחיפושים אחר מקום עבודה עם אוכלוסיה מאתגרת ומיוחדת. עבדתי עם ילדים הסובלים מאוטיזם, לימדתי ילדים טעוני טיפוח ולקויי למידה, ניהלתי יחידת דיור במעון לאנשים מבוגרים הסובלים מפיגור שכלי בינוני עד קשה ולבסוף הגעתי לעבוד עם ילדים הסובלים מפיגור שכלי ומתפקדים ברמת פיגור בינוני עד קשה. כמו כן, בשנים אלו, שנים של חיפוש עצמי מקצועי, למדתי לימודי תעודה 'איבחון דידקטי' וכיום בנוסף להיותי מחנכת כיתה ורכזת שכבה בבית הספר לחינוך מיוחד אני גם מאבחנת דידקטית ומורה להוראה מתקנת.

בביה"ס בו אני מלמדת היום הרגשתי שזהו מקומי!!! וכך עם ההחלטה להתמקם בעבודה הגיעה גם ההחלטה ללמוד וללמוד משהו שיקדם את התלמידים שלי, ללמוד משהו שיאפשר לתלמידים שלי להרגיש במובן מסויים כמו כולם. פניתי ללימודי תקשוב. לדעתי,התקשוב, בכוחו לאפשר שילוב אמיתי של החריג בחברה. ומה עליי לעשות? ללמוד על מנת להתמקצע ולהכיר את כוחו של התקשוב בכדי לנסות ולגשר בין תלמידיי לבין העולם המתקדם והמתפתח.

והלימודים? חיש מהר חלף לו הסמסטר הראשון, ועברה מחצית מהסמסטר השני במרכז ללימודים אקדמיים באור יהודה. מחד גסא מרגישה אני מסופקת ומרוצה ומצד שני נמצאת בלחץ תמידי,כאילו משתתפת ב"מרוץ עם מכשולים", הרי חייבים "להספיק" וללמוד לתמרן בין הבית, העבודה והלימודים. מרגישה כי הצטרף לחיי מרכיב נוסף וחשוב - הלימודים.

הלימודים הביאו איתם את המטלה המאתגרת והמבולבלת הראשונה - פתיחת בלוג אישי!!! כמה שאלות התעוררו מייד?! מה כותבים? כיצד לנסח את מחשבותיי? מי יקרא? איפה זה יתפרסם? ועוד ועוד ועוד...

את הבלוג פתחתי ללא קושי וכאן המקום להודות למדריך שנערך ופורסם באדיבותה של נעמי פורת, עמיתתי ללימודים. אולם, מכאן ועד הכתיבה הדרך עוד ארוכה...

הבלוג ילווה אותי בדרכי הלימודית ויאפשר ללבן את ההתלבטויות, המחשבות, התובנות והשאלות הרבות שמתעוררות במהלך תהליך הלימודי בקורסים השונים.